מיועד למורים, גננות, הורים ו - ילדים..

מומלץ לגננות ומורים/ות המספרים "פרשת שבוע" לקראת שבת - לספר לילדים קודם את מהלך הפרשה כסידרה. ואח"כ - להתעכב על נקודת/ות תוכן מתוכה. ולסכם תוך שאלות-ותשובות קצרות עם הילדים.

אפשר גם להדפיס עבור ההורים את התוכן שכאן - בציון המקור, בבקשה.

יום ראשון, אוקטובר 21

לֶךְ לְךָ – עוֹד נִסָּיוֹן: רָעָב בָּאָרֶץ. וּבַסּוֹף לְטוֹבָה.

אַבְרָהָם אָבִינוּ הִגִּיעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרְאָה אָז אֶרֶץ כְּנָעַןIMG_0043, אַחֲרֵי שֶׁה' לוֹ לָלֶכֶת אֶל הָאָרֶץ שֶׁיַּרְאֶה לוֹ, שֶׁשָּׁם יִהְיֶה מִמֶּנוּ עַם גָּדוֹל, שֶׁכֻּלָּם יוּכְלוּ לִלְמֹד מִמֶּנוּ.

וְהִנֵּה, אַחֲרֵי שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ כְּבָר הִגִּיעַ לָאָרֶץ וְהָלַךְ בָּהּ, פִּתְאֹם הָיָה רָעָב כָּבֵד בָּאָרֶץ, מַמָּשׁ הָיָה חָסֵר אֹכֶל.

לּא הָיְתָה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּרֵרָה, אֶלָּא לָקַחַת אֶת אִשְׁתּוֹ, הָאֲנָשִׁים שֶׁאִתּוֹ, הַבְּהֵמוֹת, וְלָלֶכֶת לְמִצְרַיִם. שָׁם הָיָה אֹכֶל.

שׁוּב נִסָּיוֹן קָשֶׁה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ.

כְּבָר אָמַרְנוּ: נִסָּיוֹן, זֶה דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְנַהֵג לְפִיו, אוֹ לַּעֲשׂוֹת, אֲבָל הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת קָשֶׁה. הַאִם הָאָדָם "יַעֲמֹד בַּנִסָּיוֹן", זֹאת אוֹמֶרֶת יַעֲשֶׂה מַה שֶׁצָּרִיךְ, אוֹ יַגִּיד: אֲנִי לֹא יָכֹל, קָשֶׁה מִדַּי...

חֲכָמֵינוּ אוֹמְרִים, שֶׁה' לֹא מֵבִיא עַל הָאָדָם נִסָּיוֹן שֶׁהוּא לֹא יָכֹל לַעֲמֹד בּוֹ. כְּלוֹמַר: שֶׁאִם, חֲלִילָה, קוֹרֶה לָאָדָם מַשֶּׁהוּ לֹא נוֹחַ, לּא נָּעִים, אָז סִימָן שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכוֹ כֹּחוֹת לְהִתְגַּבֵּר עַל זֶה, לְהַצְלִיחַ לַמְרוֹת הַקֹּשִׁי, לְהוֹצִיא גַּם מִמֶּנוּ מַשֶּׁהוּ טוֹב.

הִנֵּה, אַבְרָהָם אָבִינוּ, עַד שֶׁעָזַב אֶת אַרְצוֹ, הִתְרַחֵק מֵהַמָּקוֹם בּוֹ גָּדַל, הִשְׁאִיר אֶת רֹב מִשְׁפַּחְתּוֹ מֵאַחֲרָיו, חוּץ מֵאִשְׁתּוֹ וּבֶן-אָחִיו, וְהִגִּיעַ לָאָרֶץ לְפִי הַמִּצְוָה שֶׁל ה' – וְעַכְשָׁו, פִּתְאֹם רָעָב בָּאָרֶץ. אֵין לוֹ בְּרֵרָה – הוּא צָרִיךְ לָצֵאת מֵהָאָרֶץ שֶׁכָּל כָּךְ הִתְאַמֵּץ לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ. מַה יִהְיֶה? מַה יִקְרֶה עִם הַהַבְטָחָה שֶׁל ה' שֶׁהוּא יַעֲשֶׂה מִמֶּנוּ עִם גָּדוֹל בָּאָרֶץ הַזֹּאת? לָמָּה הוּא צָרִיךְ לַעֲזֹב אֶת הָאֶרֶץ הַמְּיֻחֶדֶת וְהַקְּדוֹשָׁה?

זֶה נִסָּיוֹן: ה' הִבְטִיחַ שֶׁיִּהְיֶה מִמֶּנוּ עַם גָּדוֹל בָּאָרֶץ, ה' אָמַר לוֹ לָבוֹא לְכָאן – וְכָעֵת הוּא נֶאֱלַץ, מֻכְרָח, לָצֵאת. הֲרֵי ה' יָכֹל לַעֲשׂוֹת הַכֹּל, לָמָּה הוּא נוֹתֵן שֶׁיִּהְיֶה רָעָב בָּאָרֶץ?..

אֲבָל אַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא שׁוֹאֵל עַל ה'. הוּא יוֹדֵעַ שֶׁאִם ה' עֹשֶׂה כָּךְ אֶת הַדְּבָרִים, זֶה יִּהְיֶה לְטוֹבָה. הוּא מַאֲמִין בָּה'. אֲפִלּוּ שֶׁבְּוַדַּאי קָשֶׁה לוֹ לָצֵאת מֵהָאֶרֶץ, הוּא עוֹמֵד בַּנִּסָּיוֹן, לֹא "מִתְרַגֵּז" לָמָּה זֶה קוֹרֶה לִי, לֹא חוֹשֵׁב חַס וְשָׁלוֹם שֶׁה' לֹא מְקַיֵּם אֶת הַבְטָחָתוֹ שֶׁיְּבָרֵךְ אוֹתוֹ בָּאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת. זֶה נִסָּיוֹן – הַאִם יַחֲזִיק חָזָק בֶּאֱמוּנָה בַּה' שֶׁהַכֹּל יִּהְיֶה לְטוֹבָה, אֲפִלּוּ שֶׁכָּרֶגַע הוּא לֹא רוֹאֶה מַה הַטּוֹב שֶׁבְּכָךְ. אַבְרָהָם אָבִינוּ עוֹמֵד בַּנִּסָּיוֹן. הוּא מַאֲמִין בַּה' – וּבֶאֱמֶת הַכֹּל יִּהְיֶה לְטוֹבָה.

יָרַד אַבְרָהָם אָבִינוּ לְמִצְרַיִם. אָז הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ עוֹד הָיָה אַבְרָם. הַמִּצְרִים הִתְנַהֲגוּ בְּצוּרָה מְּאֹד מְכֹעֶרֶת, וְהוּא יָדַע שֶׁאִם הֵם יִרְאוּ שֶׁשָּׂרָה, שֶׁנִּקְרָא אָז שָׂרָי, הִיא אִשְׁתּוֹ, הֵם יַגִּידוּ: אִם הָאִשָּׁה הַיָּפָה הַזֹּאת הִיא אִשְׁתּוֹ – נַהֲרֹג אוֹתוֹ וְנִקַּח אוֹתָה. כָּךְ הֵם הָיוּ, טִפְּשִׁים כְּאֵלֶּה: הֵם לֹא לוֹקְחִים אִשָּׁה שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר, אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי, הֵם מוּכָנִים חָס וְשָׁלוֹם לַהֲרוֹג אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁהִיא כְּבָר לֹא תִּהְיֶה אִשָּׁה שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר...

בִּקֵּשׁ אַבְרָם מִשָּׂרַי, שֶׁתַּגִּיד שֶׁהִיא אֲחוֹתוֹ. שָׁמְעוּ הַמִּצְרִים – וְשִׁבְּחוּ אוֹתָה מְּאֹד בִּפְנֵי פַּרְעֹה, וְהוּא הֶחְלִיט לָקַחַת אוֹתָהּ לְאִשָּׁה. שִׁלֵּם לְאַבְרָם הַרְבֵּה: צֹאן וּבָקָר וְעוֹד וָעוֹד.

אֲבָל ה' שָׁמַר עָלֶיהָ. הֵבִיא ה' עַל פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדוֹלִים, מַחֲלוֹת, בִּגְלַל שֶׁלָּקַח אֶת שָׂרָי אִשֹּׁת אַבְרָם. לֹא יָכַל פַּרְעֹה בִּכְלָל לְהִתְקָרֵב אֵלֶיהָ בִּגְלַל מַה שֶׁה' עָשָׂה לוֹ.

קָרָא פַּרְעֹה לְאַבְרָם וְאָמַר לוֹ: מֶה עָשִׂיתָ לִי? לָמָּה לֹא אָמַרְתָּ שֶׁהִיא אִשְׁתְּךָ? לָמָּה אָמַרְתָּ שֶׁהִיא אֲחוֹתְךָ, וְלָקַחְתִּי אוֹתָה? עַכְשָׁו - הִנֵּה אִשְׁתְּךָ, קַח וְלֵךְ. פִּתְאוֹם הוּא נִזְכַּר אֵיךְ צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג, אַחֲרֵי שֶׁה' הֵבִיא עָלָיו נְגָעִים, מַחֲלוֹת.

נָתַן לוֹ פַּרְעֹה שׁוֹמְרִים, וְאַבְרָם חָזַר, עִם שָׂרָי אִשְׁתּוֹ, לְאֶרֶץ כְּנָעַן. הוּא חָזַר עִם הָמוֹן בְּהֵמוֹת, כֶּסֶף, זָהָב. חָזַר עַד הֵיכָן שֶׁהוּא הָיָה בַּהַתְחָלָה, בְּבֵית אֵ-ל.

חֲכָמֵינוּ אוֹמְרִים שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ חַנָּה בְּדֶרֶךְ חֲזָרָה בְּדִיּוּק בְּאוֹתָן תַּחֲנוֹת, חֲנָיוֹת, שֶׁעָצַר בָּהֶן כַּאֲשֶׁר יָרַד לְמִצְרַיִם. מַה קָרָה מִזֶּה? כָּל הַגּוֹיִים בָּאָרֶץ, שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁהִנֵּה אַבְרָם הַצַּדִּיק הַזֶּה הָיָה צָרִיךְ לַעֲזֹב אֶת הָאָרֶץ; הִנֵּה, כְּאִלּוּ ה' לֹא עָזַר לוֹ חַס וְשָׁלוֹם... לְפֶתַע הֵם רוֹאִים אֶת אַבְרָם חוֹזֵר וְאִתּוֹ רְכוּשׁ גָּדוֹל וְעָצוּם. וְאָז הֵם מְבִינִים: בְּוַדַּאי שֶׁה' עוֹזֵר לוֹ. תִּרְאוּ כַּמָּה ה' עוֹזֵר לַצַּדִּיק הַזֶּה, שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּם הַרְבֵּה רְכוּשׁ, בְּהֵמוֹת, כֶּסֶף..

כַּמּוּבָן, זֶה גַּם הוֹעִיל לְאַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁיּוּכַל לְלַמֵּד אֶת הַגּוֹיִים שֶׁבָּאָרֶץ, לְהַאֲמִין בַּה'.

הִנֵּה, כָּעֵת הִתְבָּרֵר מַה שֶׁהוּא הֶאֱמִין מֵהַהַתְחָלָה, שֶׁהַכֹּל יִּהְיֶה לְטוֹבָה. גַּם מַה שֶׁהָיָה נִסָּיוֹן קָשֶׁה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ לַעֲזֹב אֶת הָאָרֶץ, גַּם מַה שֶׁלָּקְחוּ מִמֶּנוּ אֶת אִשְׁתּוֹ – בְּסוֹף הַכֹּל הִתְהַפֵּך לְטוֹב. וְאַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁרוֹצֶה לְלַמֵּד אֶת כֻּלָּם לִהְיוֹת טוֹבִים יוֹתֵר, לְהַאֲמִין בַּה', יָכֹל עַכְשָׁו לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה יוֹתֵר טוֹב, יוֹתֵר שׁוֹמְעִים לוֹ – וְיָכֹל גַּם לָשֶׁבֶת יוֹתֵר בְּשַׁלְוָה בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטּוֹבָה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה