מיועד למורים, גננות, הורים ו - ילדים..

מומלץ לגננות ומורים/ות המספרים "פרשת שבוע" לקראת שבת - לספר לילדים קודם את מהלך הפרשה כסידרה. ואח"כ - להתעכב על נקודת/ות תוכן מתוכה. ולסכם תוך שאלות-ותשובות קצרות עם הילדים.

אפשר גם להדפיס עבור ההורים את התוכן שכאן - בציון המקור, בבקשה.

יום חמישי, דצמבר 29

לְפָרָשַׁת וַיִּגַּשׁ - יוֹסֵף הַצַּדִּיק. לע"נ ר' יהושוע–שיקו - ב"ר משה חיים הגר. לע"נ ר' משה מחלוף הכהן ב"ר ניסים ז"ל

אַחֲרֵי שֶׁנִּמְצָא גְּבִיעוֹ שֶׁל יוֹסֵף בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִין, חָזְרוּ הָאַחִים לְמִצְרַיִם, 2אשר ויהונתן הידעִם בִּנְיָמִין, וְעָמְדוּ בִּפְנֵי יוֹסֵף.

אִם יוֹסֵף רָצָה לִבְחֹן עַד כַּמָּה יִהְיֶה אִכְפַּת לָהֶם מֵאֲחִיהֶם, הִנֵּה הוּא יָכֹל לִרְאוֹת שֶׁהֵם אֵינָם מַשְׁאִירִים אֶת בִּנְיָמִין לְבַד. אֲפִלּוּ שֶׁהֵם לֹא יָדְעוּ שֶׁבֶּאֱמֶת גְּבִיעַ-יוֹסֵף שֶׁנִּמְצָא אֶצְלוֹ, הוּשַׂם בַּשַּׂק שֶׁלּוֹ בִּפְקֻדָּתוֹ שֶׁל יוֹסֵף.

אוּלַי יוֹסֵף יָכֹל הָיָה לְהַגִּיעַ מִזֶּה לְמַסְקָנָה , שֶׁהַיּוֹם כְּבָר לֹא הָיוּ עוֹשִׂים מַה שֶּׁעָשׂוּ אָז - כְּשֶׁזָּרְקוּ אוֹתוֹ לַבּוֹר וּמְכָרוּהוּ.

נִגַּשׁ יְהוּדָה אֶל יוֹסֵף - שֶׁעֲדַיִן לֹא יָדַע שֶׁהוּא יוֹסֵף - וּבִקֵּשׁ לְשַׁחְרֵר אֶת בִּנְיָמִין, גַּם לְטוֹבַת אָבִיו יַעֲקֹב, שֶׁלֹּא יִצְטַעֵר.

יוֹסֵף לֹא יָכֹל יוֹתֵר לְהִתְאַפֵּק - וְאָז, אַחֲרֵי שֶׁצִּוָּהּ שֶׁיּוֹצִיאוּ כָּל אִישׁ מֵעָלָיו, חוּץ מֵאֶחָיו , סִפֵּר לְאֶחָיו שֶׁהוּא יוֹסֵף אֲחִיהֶם שֶׁאוֹתוֹ הֵם מָכְרוּ לַסּוֹחֲרִים..

נִבְהֲלוּ הָאַחִים. גַּם הָיוּ מֻפְתָּעִים מְאֹד מְאֹד; וְגַם - זָכְרוּ מַה שֶּׁהֵם עָשׂוּ לְיוֹסֵף. אֵיךְ הֵם שָׂנְאוּ אוֹתוֹ, זָרְקוּ אוֹתוֹ לַבּוֹר, מָכְרוּ אוֹתוֹ לַיִּשְׁמְעֵאלִים...

אוּלַי חָשְׁבוּ: מִי יוֹדֵעַ מַה הוּא מִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת עַכְשָׁו? פֹּה הוּא הַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ. אוּלַי יִנְקֹם בָּנוּ עַל הָרָעָה שֶׁעָשִׂינוּ לוֹ...

אֲבָל... יוֹסֵף קוֹרֵא לְאֶחָיו : "גְּשׁוּ נָא אֵלַי". הָאַחִים נִגָּשִׁים.

וְיוֹסֵף - הוּא מְדַבֵּר עַל לִבָּם, מְנַחֵם אוֹתָם. מֵבִין מַה מַּעֲסִיק אוֹתָם. מֵבִין שֶׁהֵם מְבִינִים אֵיזוֹ טָעוּת עָשׂוּ. וְאוֹמֵר לָהֶם: אַל תִּהְיוּ עֲצוּבִים, אַל תִּכְעֲסוּ, שֶׁמְּכַרְתֶּם אוֹתִי הִנֵּה. זֶה הַכֹּל מֵה', כְּדֵי שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהַחֲיוֹת גַּם אֶת הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּנוּ. לְמֶשֶׁךְ עוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים אָמוּר לִהְיוֹת רָעָב . תָּבוֹאוּ הֵנָּה, תָּבִיאוּ אֶת אָבִינוּ, וַאֲנִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם, אֶדְאַג לָכֶם.

יוֹסֵף יוֹדֵעַ גַּם שֶׁבְּקִיּוּם הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ, יַעֲקֹב וְהָאַחִים, הַשְּׁבָטִים, תָּלוּי זֶה שֶׁיִּהְיֶה בָּעוֹלָם בַּהֶמְשֵׁךְ עַם יִשְׂרָאֵל, עִם ה', הָעָם הַצַּדִּיק , שֶׁמִּמֶּנּוּ כָּל הָעוֹלָם צָרִיךְ לִלְמֹד אֵיךְ לִהְיוֹת טוֹבִים וְצַדִּיקִים..

רְאוּ, יְלָדִים. מִי יָכֹל לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן קָשֶׁה כָּזֶה? אִם מִישֶׁהוּ פּוֹגֵעַ בָּנוּ , מַעֲלִיב אוֹתָנוּ, מַזִּיק לָנוּ - אֲנַחְנוּ מְאוֹד רוֹצִים לְהַחְזִיר. אִם נִתְאַפֵּק - זֶה כְּבָר יִהְיֶה מַאֲמָץ גָּדוֹל מְאֹד..

אֲבָל דָּבָר כָּזֶה: שֶׁשּׂוֹנְאִים, זוֹרְקִים לַבּוֹר, מוֹכְרִים לְעֶבֶד - וּבַסּוֹף, לֹא רַק שֶׁיּוֹסֵף לֹא נוֹקֵם, מִתְאַפֵּק. הוּא עוֹד מְנַחֵם אוֹתָם, שֶׁלֹּא יִתְעַצְּבוּ עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ, הוּא מֵבִין שֶׁכְּבָר חָזְרוּ בַּתְּשׁוּבָה, וְהוּא עוֹד מַזְמִין אוֹתָם שֶׁיָּבוֹאוּ, וְהוּא יִדְאַג לָהֶם... מִי כָּמוֹהוּ? מַמָּשׁ "לְשַׁלֵּם טוֹבָה תַּחַת רָעָה", לַעֲשׂוֹת טוֹב לְמִי שֶׁעָשָׂה לְךָ רַע.

זוֹ מַדְרֵגָה גְּבוֹהָה מְאוֹד. לֹא סְתָם הוּא נִקְרָא "יוֹסֵף הַצַּדִּיק". הוּא כָּל הַזְּמַן אָחוּז בַּצַּדִּיקוּת שֶׁלּוֹ.

לֹא מִתְרַשֵּׁם מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁלֹּא מַתְאִים לַזֶּה . לֹא מֵהַמִּצְרִים וְהַהִתְנַהֲגוּת שֶׁלָּהֶם - וְגַם לֹא מֵהַיֵּצֶר שֶׁיֵּשׁ לִבְנֵי אָדָם לִנְקֹם, "לְהַחְזִיר". הוּא מִסְתַּכֵּל מָה הַטּוֹב, מָה הָאֱמֶת , מָה הָרָצוֹן שֶׁל ה'. לְפִי זֶה בִּלְבַד הוּא פּוֹעֵל.

אִם אֲנַחְנוּ רוֹצִים לִלְמֹד מִמֶּנּוּ - כַּמּוּבָן, זֶה לֹא אוֹמֵר שֶׁמִּיָּד אָסוּר לָנוּ לְהַחְזִיר לְאַף אֶחָד שֶׁפּוֹגֵעַ בָּנוּ ..

בְּוַדַּאי שֶׁאִם מִישֶׁהוּ פּוֹגֵעַ בְּיֶלֶד , מֻתָּר לוֹ לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁזֶּה לֹא יִקְרֶה. הוּא יָכֹל לְהָעִיר לוֹ, לִפְעָמִים אֲפִלּוּ לְהַחְזִיר בְּצוּרָה לֹא מֻגְזֶמֶת, הוּא יָכֹל לְהַגִּיד לַהוֹרִים, גַּנֶּנֶת, מוֹרִים..

אֲבָל אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִלְמֹד: קֹדֶם כָּל, תָּמִיד לְהִשְׁתַּדֵּל לַחְשֹׁב מַה טּוֹב, מַה נָּכוֹן לַעֲשׂוֹת, מַה מַּתְאִים לְמַה שה' רוֹצֶה. אִם אֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים - אֶפְשָׁר לִשְׁאֹל מִישֶׁהוּ שֶׁיּוֹדֵעַ. אוּלַי רַב. כָּכָה מִתְרַגְּלִים לִהְיוֹת צַדִּיקִים.

דָּבָר שֵׁנִי, לְהִשְׁתַּדֵּל לֹא לְהַמְשִׁיךְ מְרִיבוֹת בְּלִי סוֹף. בְּוַדַּאי אִם הַשֵּׁנִי מְבַקֵּשׁ בֶּאֱמֶת סְלִיחָה, מֵהַלֵּב, לִרְאוֹת אוּלַי אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִסְלֹחַ. אִם קָשֶׁה - אֶפְשָׁר לְהִתְיַעֵץ עִם מְבֻגָּר שֶׁסּוֹמְכִים עָלָיו, אֵיךְ אֶפְשָׁר לִסְלֹחַ..

גַּם לִלְמֹד לֹא לִנְקֹם. מִישֶׁהוּ לֹא נָתַן לִי מִשְׂחָק - לֹא חַיָּבִים מָחָר לֹא לָתֵת לוֹ בַּחֲזָרָה. אַדְרַבָּה, אִם אֶהְיֶה נָדִיב, אוּלַי גַּם הוּא יִלְמַד מִמֶּנִּי. כַּמּוּבָן, אִם מִישֶׁהוּ בְּאֹפֶן קָבוּעַ מֵצִיק - לֹא חַיָּבִים לָתֵת לוֹ. אֲבָל לֹא כְּדֵי לִנְקֹם - אֶלָּא בִּשְׁבִיל תּוֹעֶלֶת לַהֶמְשֵׁךְ, לֶעָתִיד; כְּדֵי שֶׁלְּהַבָּא לֹא יַמְשִׁיךְ לְהָצִיק.

לְהַסְכִּים לַעֲשׂוֹת טוֹבָה, גַּם לְמִי שֶׁפַּעַם לֹא נָהַג כְּלַפַּי כָּל כָּךְ יָפֶה. לֹא נָתַן לִי מַשֶּׁהוּ שֶׁרָצִיתִי. אֲפִלּוּ שֶׁמִּתְחַשֵּׁק אוּלַי קְצָת "לְהַחְזִיר לוֹ". לְהַגִּיד: לֹא. אֲנִי שׁוֹכֵחַ מִזֶּה. אֲפִלּוּ לֹא מַזְכִּיר לוֹ שֶׁאֲנִי לֹא כָּמוֹהוּ.. (זֶה נִקְרָא: "לֹא תִּטֹּר").

וּבְוַדַּאי אִם מִישֶׁהוּ מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי סְלִיחָה וּמִתְחָרֵט בֶּאֱמֶת - לְהִשְׁתַּדֵּל לִסְלֹחַ.

וְלִזְכֹּר שֶׁהַכֹּל מֵה'. כְּמוֹ שֶׁיּוֹסֵף אָמַר לְאָחִיו: לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אוֹתִי הֵנָּה . זֶה מֵה'.

כָּךְ - לַמְרוֹת שֶׁאָדָם צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁלֹּא יִקְרוּ לוֹ דְּבָרִים רָעִים, וּלְהִשָּׁמֵר. אֲבָל בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁה' מַשְׁגִּיחַ עַל הַכֹּל - וְיָכֹל לַהֲפֹךְ אֶת הַכֹּל לְטוֹבָה.

וְאִם מִתְרַגְּלִים בְּכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה - אֶפְשָׁר כְּשֶׁגְּדוֹלִים לָלֶכֶת יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּדַרְכּוֹ שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק . לֹא לְהִבָּהֵל מִשּׁוּם דָּבָר. לִבְדֹּק הַכֹּל לְפִי מַה שה' רוֹצֶה. לְפִי מַה שֶּׁטּוֹב וְנָכוֹן. לְהַאֲמִין שֶׁעַל הַכֹּל ה' מַשְׁגִּיחַ. וְאָז יְכוֹלִים לְהֵיטִיב גַּם לָאֲנָשִׁים שֶׁלֹּא נָהֲגוּ בְּדִיּוּק כָּךְ, לָדַעַת לִסְלֹחַ, וְלִהְיוֹת מְלֵאִים בִּנְדִיבוּת, מִדּוֹת טוֹבוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים.