מיועד למורים, גננות, הורים ו - ילדים..

מומלץ לגננות ומורים/ות המספרים "פרשת שבוע" לקראת שבת - לספר לילדים קודם את מהלך הפרשה כסידרה. ואח"כ - להתעכב על נקודת/ות תוכן מתוכה. ולסכם תוך שאלות-ותשובות קצרות עם הילדים.

אפשר גם להדפיס עבור ההורים את התוכן שכאן - בציון המקור, בבקשה.

יום רביעי, דצמבר 14

לְפרשת "וַיֵּשֵׁב" – יוֹסֵף וְהָאָחִים

קִנְּאוּ הָאַחִים בְּיוֹסֵף.img18374

אוֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אָחִיו, עָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים..

וְיוֹסֵף הָיָה מִתְנַהֵג אַחֶרֶת מֵהֶם.

אִם הָיָה חוֹשֵׁב שֶׁעָשׂוּ מַשֶּׁהוּ לֹא כַּשּׁוּרָה, לֹא רָאוּי, הָיָה מְסַפֵּר לְאָבִיו, לְיַעֲקֹב אָבִינוּ.

חֲכָמֵינוּ אוֹמְרִים גַּם שֶׁהָיָה מִתְחַבֵּר דַּוְקָא לְאוֹתָם מֵהָאַחִים שֶׁהֵם בְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת, זִלְּפָּה וּבִלְהָה, שֶׁהֵם כְּאִלּוּ "פָּחוֹת חֲשׁוּבִים".

וְעוֹד דָּבָר שׁוֹנֶה: חֲכָמֵינוּ אוֹמְרִים שֶׁיּוֹסֵף הָיָה מַקְפִּיד גַּם עַל מַרְאֵהוּ, "מְסַלְסֵל בְּשַׁעֲרוֹ". גַּם זֶה בְּוַדַּאי נִרְאָה מְשֻׁנֶּה לָאַחִים. מָה הָעִנְיָן בַּהִתְיַפּוּת הַזּוֹ?

שָׂנְאוּ אוֹתוֹ אָחִיו - וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלוֹם.

וְאָז - כַּאֲשֶׁר יַעֲקֹב שׁוֹלֵחַ אֶת יוֹסֵף לִרְאוֹת אֶת שְׁלוֹם אָחִיו, שֶׁרוֹעִים אֶת הַצֹּאן לְיַד שְׁכֶם; וְיוֹסֵף, הַזָּרִיז לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל אָבִיו, הוֹלֵךְ - חוֹשְׁבִים הָאַחִים לְהָמִיתוֹ. רְאוּבֵן מְנַסֶּה לְהַצִּילוֹ - וְהֵם שָׂמִים אוֹתוֹ בַּבּוֹר, כְּשֶׁהוּא חוֹשֵׁב שֶׁאח"כ יוֹצִיא אוֹתוֹ מִשָּׁם. יְהוּדָה, שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ עַל מַחְשֶׁבֶת רְאוּבֵן, מְנַסֶּה גַּם לְהַצִּילוֹ מֵהַבּוֹר וּמַצִּיעַ לְמָכְרוֹ לַיִּשְׁמְעֵאלִים.

כָּךְ מוּרָד יוֹסֵף לְמִצְרַיִם.

בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא נִהְיָה שֵׁם מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ - וְדַוְקָא הוּא זֶה שֶׁיַּצִּיל אֶת יַעֲקֹב אָבִיו וְאֶחָיו , כְּשֶׁיַּגִּיעוּ שְׁנוֹת הָרָעָב וְהוּא יִתֵּן לָהֶם אֹכֶל מִמִּצְרַיִם.

אֶת הַכֹּל ה' מְגַלְגֵּל לְהַצִּיל אֶת בֵּית יַעֲקֹב וְלִבְנוֹת אֶת עַם יִשְׂרָאֵל.

אֲבָל קָשֶׁה לָנוּ לְהָבִין: אֵיךְ יָכֹל לִהְיוֹת שֶׁהָאַחִים, בְּנֵי יַעֲקֹב, שֶׁהָיוּ אֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים וּגְדוֹלִים, שֶׁיָּדְעוּ שֶׁמֵּהֶם צָרִיךְ לִהְיוֹת עַם יִשְׂרָאֵל, אֵיךְ יָכֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּשְׂנְאוּ כָּךְ אֶת אֲחִיהֶם? אֵיךְ יָכֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּרְצוּ לְהָרְגוֹ, לְהַשְׁלִיכוֹ לַבּוֹר?

הָאֱמֶת הִיא שֶׁהָאַחִים לֹא הָיוּ "אַחִים" רְגִילִים. הֵם הָיוּ כֻּלָּם הַהַתְחָלָה שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל. הֵם יָדְעוּ שֶׁהַתַּפְקִיד שֶׁלָּהֶם זֶה שֶׁיִּהְיֶה מֵהֶם עִם צַדִּיק, טוֹב.

זֶה גַּם לֹא הָיָה כְּמוֹ הַיּוֹם, שֶׁכֻּלָּנוּ יְהוּדִים, כָּל מִי שֶׁבַּמִּשְׁפָּחָה הוּא "בַּמִּשְׁפָּחָה"..

הָאַחִים יָדְעוּ שֶׁזּוֹ עֲדַיִן הַהַתְחָלָה שֶׁיֵּשׁ בִּכְלָל עַמִּים בָּעוֹלָם. מֵאוֹתוֹ אַבָּא - יְכוֹלִים לִהְיוֹת אֲנָשִׁים שֶׁהֵם הַתְחָלָה שֶׁל עַמִּים שׁוֹנִים, אוּלַי אֲפִלּוּ עַמִּים אוֹיְבִים.

הִנֵּה, הֵם זָכְרוּ: מִסַּבָּא-רַבָּא שֶׁלָּהֶם, אַבְרָהָם אָבִינוּ, נוֹלַד יִשְׁמָעֵאל. הָעֲרָבִים הֵם מִיִּשְׁמָעֵאל. כַּמָּה צָרוֹת קָרוּ לַיְּהוּדִים בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים מִצֶּאֱצָאֵי יִשְׁמָעֵאל...

גַּם מִסַּבָּא שֶׁלָּהֶם, יִצְחַק, הֵם זָכְרוּ: נוֹלְדוּ לוֹ יַעֲקֹב וְעֵשָׂו. עֵשָׂו הָיָה "אִישׁ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה ", עוֹסֵק גַּם בִּשְׁפִיכוּת דָּמִים. אֵיזֶה גּוֹיִים רְשָׁעִים יָצְאוּ מִמֶּנּוּ אַחַר כָּךְ עִם הַשָּׁנִים..

וְהִנֵּה כָּעֵת, הֵם רוֹאִים, כְּאִלּוּ שׁוּב: יֵשׁ כָּאן אָח שׁוֹנֶה.. אוּלַי הֵם חָשְׁבוּ: שֶׁמָּא הוּא גַּם מִישֶׁהוּ כָּזֶה, חָס וְשָׁלוֹם?...

אוּלַי חָשְׁבוּ: אֵיךְ צְרִיכִים לִהְיוֹת הָאֲנָשִׁים שֶׁמֵּהֶם יַתְחִיל עִם יִשְׂרָאֵל, הַשְּׁבָטִים? אֵיךְ הֵם צְרִיכִים לְהִתְנַהֵג? הָיָה נִרְאֶה נִגּוּד גָּדוֹל בֵּין יוֹסֵף לְבֵין הָאֲחֵרִים.. וְזֶה דָּבָר חָשׁוּב מְאֹד מְאֹד - אֵיךְ יִהְיֶה עַם יִשְׂרָאֵל? כְּמוֹ מִי?...

אוּלַי הֵם חָשְׁבוּ: לֹא יָכֹל לִהְיוֹת שֶׁמִּמֶּנּוּ יִהְיֶה עַם יִשְׂרָאֵל. אוּלַי גַּם בֵּינֵינוּ יֵשׁ מִישֶׁהוּ כְּמוֹ עֵשָׂו, כְּמוֹ יִשְׁמָעֵאל? מִישֶׁהוּ שֶׁהוּא בִּכְלָל לֹא שַׁיָּךְ לַהַתְחָלָה שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל. נַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ לַבּוֹר, נַצִּיל אוֹתָנוּ מִמֶּנּוּ...

אֲבָל הֵם לֹא יָדְעוּ שֶׁיּוֹסֵף הוּא בֶּאֱמֶת יוֹסֵף הַצַּדִּיק . כָּל הַהִתְנַהֲגוּת שֶׁלּוֹ לְטוֹבָה. אֲפִלּוּ אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁהוּא יִהְיֶה בֵּין הַמִּצְרִים הָרְשָׁעִים, הוּא יִשָּׁאֵר צַדִּיק לְגַמְרֵי. כַּמָּה יִלְמְדוּ מִמֶּנּוּ עַם יִשְׂרָאֵל אַחַר כָּךְ, אֵיךְ לְהִשָּׁאֵר צַדִּיקִים אֲפִלּוּ בְּמַצָּבִים קָשִׁים!

אֶת כָּל זֶה לֹא יָדְעוּ הָאַחִים.

רַק אַחֲרֵי שָׁנִים רַבּוֹת, כְּשֶׁיּוֹסֵף הוּא זֶה שֶׁהִצִּיל אוֹתָם כְּשֶׁהָיָה רָעֵב בָּאָרֶץ - כְּשֶׁהֵם רָאוּ אֵיךְ הוּא יוֹסֵף הַצַּדִּיק גַּם כְּשֶׁהוּא מִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם - חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. הִתְחָרְטוּ וְהִצְטַעֲרוּ עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ לוֹ. בָּכוּ וּבִקְּשׁוּ אֶת סְלִיחָתוֹ. וְיוֹסֵף סָלַח. הַכֹּל הָיָה מֵה', הוּא אָמַר לָהֶם.

אָז הָאַחִים הֵבִינוּ - שֶׁנָּכוֹן שֶׁיֵּשׁ הֶבְדֵּלִים בֵּין הָאַחִים, בֵּין הַשְּׁבָטִים שֶׁהֵם הַהַתְחָלָה שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל. אֲבָל זֶה לֹא הֶבְדֵּלִים שֶׁיֵּשׁ בֵּין אוֹיְבִים, הֶבְדֵּלִים שֶׁיֵּשׁ בֵּין רְשָׁעִים לְצַדִּיקִים . לֹא. זֶה כְּמוֹ צְבָעִים שׁוֹנִים שֶׁל פְּסֵיפָס אֶחָד, שֶׁדַּוְקָא כָּךְ הוּא יָפֶה. כָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ תַּפְקִיד מְיֻחָד לָתֵת לְעַם יִשְׂרָאֵל, אֶחָד תַּלְמִיד חָכָם וְאֶחָד גִּבּוֹר מִלְחָמָה. אֶחָד סוֹחֵר וְאֶחָד זָרִיז. אֶחָד מֶלֶךְ וּמַנְהִיג וְאֶחָד מַצְלִיחַ לִשְׁמֹר עַל צַדִּיקוּת בְּכָל מַצָּב...

בְּיַחַד בּוֹנִים אֶת עַם יִשְׂרָאֵל.

יְלָדִים מְתוּקִים. הַיּוֹם אֲנַחְנוּ כְּבָר יוֹדְעִים שֶׁכֻּלָּנוּ עִם יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יְהוּדִים. הַיּוֹם מֵאַף אֶחָד מֵאִתָּנוּ לֹא יַתְחִיל עַם אַחֵר. לָכֵן, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לָדַעַת שֶׁאע"פ שֶׁבְּוַדַּאי לֹא צָרִיךְ לְהַסְכִּים אִם מִישֶׁהוּ מִתְנַהֵג לֹא יָפֶה, עוֹשֶׂה מַעֲשִׂים רָעִים. בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא - צָרִיךְ לְהַסְבִּיר לוֹ, צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג בְּצוּרָה טוֹבָה, לְפִי הַמִּצְווֹת שֶׁל ה', וְאֶחָד כְּלַפֵּי הַשֵּׁנִי. בְּוַדַּאי.

אֲבָל עִם זֶה - לִפְעָמִים הַשֵּׁנִי לֹא בֶּאֱמֶת עוֹשֶׂה מַעֲשִׂים רָעִים (וְגַם אָז - צָרִיךְ לִדְאֹג שֶׁיַּסְבִּירוּ לוֹ, לֹא סְתָם לִשְׂנֹא אוֹתוֹ, אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא סוֹבְלִים אֶת הַמַּעֲשִׂים שֶׁלּוֹ) - הוּא פָּשׁוּט שׁוֹנֶה. אוּלַי הוּא קְצָת חוֹלֵם, אוּלַי הוּא מְפֻזָּר. אוּלַי הוּא מְרֻכָּז וְחוֹשֵׁב וְלֹא אוֹהֵב שֶׁמַּפְרִיעִים לוֹ בָּאֶמְצַע.. אוּלַי הוּא לֹא כָּל כָּךְ שָׂם לֵב לַנִּקָּיוֹן, כִּי יֵשׁ הֲמוֹן דְּבָרִים שֶׁמַּעֲסִיקִים אוֹתוֹ. אוּלַי הוּא מִסְפַּר בְּדִיחוֹת שֶׁלֹּא כֻּלָּם מְבִינִים. אוּלַי הוּא נָמוּךְ, אוּלַי הוּא גָּבוֹהַּ, אוּלַי הוּא שָׁמֵן, אוּלַי הוּא רָזֶה... אָז מַה?! הוּא פָּחוּת טוֹב? בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא.

וְהָאֱמֶת - לְכָל אֶחָד יֵשׁ תְּכוּנוֹת מְיֻחָדוֹת, מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד. תַּפְקִיד מְיֻחָד בָּעוֹלָם, מֵה'. זֶה הֲכִי יָפֶה. מֶה הָיָה אִם כֻּלָּם הָיוּ בְּדִיּוּק אוֹתוֹ דָּבָר?..

אָז אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהִתְרַגֵּל: נָכוֹן שֶׁבָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן אִם רוֹאִים מִישֶׁהוּ קְצָת אַחֶרֶת מַרְגִּישִׁים לִפְעָמִים לְרֶגַע קְצָת מֶרְחָק... כִּי הוּא לֹא בְּדִיּוּק כָּמוֹנִי... אֲבָל אָז אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לַחְשֹׁב, בַּשֵּׂכֶל שֶׁלָּנוּ: רֶגַע, יֵשׁ בּוֹ בֶּאֱמֶת מַשֶּׁהוּ רַע? הוּא עוֹשֶׂה מַשֶּׁהוּ רַע? אִם כֵּן - אָז צָרִיךְ לְדַבֵּר אִתּוֹ, אוּלַי עִם הַהוֹרִים שֶׁלּוֹ, אוּלַי עִם הַמּוֹרִים/גַּנָּנוֹת..

אֲבָל אִם לֹא - אָז בּוֹאוֹ נִרְאֶה מָה הַמְּיֻחָד שֶׁבּוֹ, מָה הַטּוֹב שֶׁבּוֹ. זֶה נִקְרָא לְהִסְתַּכֵּל בְּ"עַיִן טוֹבָה". אֲנִי לֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת דַּוְקָא כָּמוֹהוּ, גַּם לִי יֵשׁ מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד, אֹפִי שֶׁלִּי. אֲבָל אֲנִי יָכוֹל לִרְאוֹת גַּם מָה הַטּוֹב אֵצֶל הַשֵּׁנִי. לִשְׂמֹחַ בַּזֶּה. אוּלַי אֲפִלּוּ אֲנִי יָכוֹל לִלְמֹד מַשֶּׁהוּ מֵהַטּוֹב הַמְּיֻחָד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ?

וּבַסּוֹף, סִפּוּר קָצָר:

פַּעַם שָׁאֲלָה אִשָּׁה אֶת הַצַּדִּיק הָרַבִּי מַלוּבַּאוִיטְשׁ, אֵיךְ הוּא יָכֹל לַעֲמֹד הֲמוֹן שָׁעוֹת עַל הָרַגְלַיִם וּלְקַבֵּל אַלְפֵי יְהוּדִים וּלְבָרֵךְ אוֹתָם, אֶחָד אֶחָד, לְהַצִּיעַ לָהֶם עֵצוֹת טוֹבוֹת..

אָמַר לָהּ הָרַבִּי: כְּשֶׁסּוֹפְרִים יַהֲלוֹמִים לֹא מִתְעַיְּפִים...

אָדָם עָשִׁיר גָּדוֹל, שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַרְבֵּה יַהֲלוֹמִים יְקָרִים, הוּא לֹא מִתְעַיֵּף מִלִּסְפֹּר אוֹתָם. לְהֶפֶךְ - הוּא שָׂמַח כַּמָּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ יוֹתֵר...

אִם זֶה נָכוֹן עַל סְתָם אֲבָנִים מַבְרִיקוֹת, שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמּוּכָנִים לְשַׁלֵּם עֲבוּרָם הַרְבֵּה כֶּסֶף - אָז עַל יְהוּדִים, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם בֶּאֱמֶת חָשׁוּב וְחָבִיב וְ"יָקַר " וּמְיֻחָד, וְהוּא בֵּן שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - בְּוַדַּאי שֶׁזֶּה נָכוֹן. מֵרֹב אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל שֶׁלּוֹ - הוּא לֹא הִתְעַיֵּף לְקַבֵּל הֲמוֹנֵי יְהוּדִים. בְּכָל אֶחָד הוּא רָאָה כְּאִלּוּ "יַהֲלוֹם" - הַרְבֵּה יוֹתֵר מִזֶּה, כַּמּוּבָן - יָקָר וּמְיֻחָד.

וְ..יְלָדִים: יֵשׁ יַהֲלוֹמִים בְּכָל מִינֵי צְבָעִים, כָּל אֶחָד עִם הַמְּיֻחָד שֶׁבּוֹ. עִם מַה שֶּׁגּוֹרֵם לוֹ לִהְיוֹת יָקָר וְ"שָׁוֶה ".

וְכָל יְהוּדִי - עִם הַטּוּב הַמְּיֻחָד שֶׁבּוֹ, עִם הַחֲבִיבוּת שֶׁלּוֹ. יָקָר וְ"שָׁוֶה ". "שָׁוֶה " מְאוֹד. " בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹקֵיכֶם"...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה