מיועד למורים, גננות, הורים ו - ילדים..

מומלץ לגננות ומורים/ות המספרים "פרשת שבוע" לקראת שבת - לספר לילדים קודם את מהלך הפרשה כסידרה. ואח"כ - להתעכב על נקודת/ות תוכן מתוכה. ולסכם תוך שאלות-ותשובות קצרות עם הילדים.

אפשר גם להדפיס עבור ההורים את התוכן שכאן - בציון המקור, בבקשה.

יום ראשון, נובמבר 4

פָּרָשַת וַיֵּרָא–עַיִן טוֹבָה וְלִימוּד זְכוּת

אַחֲרֵי שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ מְקַבֵּל אֶת שְׁלֹשֶׁת הָאוֹרְחִים, שֶׁמִּתְבָּרֵר שֶׁהֵם img16944מַלְאָכִים שְׁלוּחִים מֵה'; וְאַחֲרֵי שֶׁאֶחָד מְבַשֵּׂר לוֹ שֶׁשָּׂרָה תֵּלֵד אֵת יִצְחָק שָׁנָה אַחַר-כָּךְ, מַמְשִׁיכִים הַשְּׁנַיִם הָאֲחֵרִים לְעֵבֶר סְדוֹם. לְהַחְרִיב אוֹתָה וּלְהַצִּיל מִתּוֹכָהּ אֵת לוֹט, בֵּן אָחִיו שֶׁל אַבְרָהָם.

אַבְרָהָם אָבִינוּ, כְּמוֹ שֶׁה' אָמַר לוֹ, הוּא "אָב הָמוֹן גּוֹיִים", מַדְרִיךְ אֶת כֻּלָּם, מְלַמֵּד אֶת כֻּלָּם, מַרְגִּישׁ אַחֲרָיוּת עַל כֻּלָּם, לְלַמֵּד אוֹתָם לִהְיוֹת טוֹבִים לְהַאֲמִין בַּה'.

וְהִנֵּה, כַּאֲשֶׁר רוֹצֶה ה' לְהַחְרִיב אֶת סְדוֹם וַעֲמֹרָה, בִּגְלַל שֶׁהָיוּ שָׁם אֲנָשִׁים מְאֹד-מְאֹד רְשָׁעִים, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁהַמָּקוֹם הַזֶּה יַמְשִׁיךְ לְהִתְקַיֵּם, רוֹצֶה ה' לְגַלּוֹת אֶת זֶה קֹדֶם לְאַבְרָהָם.

הֲרֵי לְאַבְרָהָם יֵשׁ אַחֲרָיוּת עַל הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם, וּמִמֶּנּוּ יֵצֵא הָעָם הַגָּדוֹל וְהַטּוֹב – עַם יִשְׂרָאֵל – שֶׁכָּל הַגּוֹיִים יִלְמְדוּ מִמֶּנוּ.

אָמַר ה' לְאַבְרָהָם, "זַעֲקַת סְדוֹם וַעֲמֹרָה כִּי רַבָּה", יֶשׁ שָׁם רִשְׁעוּת מְּאֹד גְדוֹלָה, עוֹשִׂים דְּבָרִים רָעִים אֶחָד לַשֵּׁנִי; אִם הֵם מַמְשִׁיכִים בַּדֶּרֶךְ הַזּוֹ, אֲכַלֶּה אוֹתָם. ה' יַהֲפֹךְ אֶת סְדוֹם וַעֲמֹרָה וְלֹא יַשְׁאִיר מִזֶּה כְּלוּם.

נִסָּה אַבְרָהָם לְבַקֵּשׁ מֵה': אוּלַי יֵשׁ שָׁם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִים? לּא תַּשְׁאִיר אֶת הַמָּקוֹם בִּשְׁבִילָם? אָמַר לוֹ ה', אִם יִהְיוּ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִים, כָּל הָעִיר תִּנָּצֵל בִּגְלָלָם. הִמְשִׁיךְ אַבְרָהָם לְבַקֵּשׁ: אוּלַי יֵשׁ אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה, אוּלַי אַרְבָּעִים, אוּלַי שְׁלֹשִׁים, אוּלַי עֶשְׂרִים, אוּלַי עֲשָׂרָה צַדִּיקִים... וְכָל פַּעַם עָנָה לוֹ ה' שֶׁאִם יֵשׁ שָׁם אֶת הַצַּדִּיקִים הַלָּלוּ, לּא יַחְרִיב אֶת הָעִיר, בַּעֲבוּרָם.

אֲבָל בִּסְדוֹם לֹא הָיוּ אֲפִלּוּ עֲשָׂרָה צַדִּיקִים..

לָמָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ כָּל-כָּךְ הִשְׁתַּדֵּל לְהַצִּיל אֶת סְדוֹם? הֲרֵי זֶה מָקוֹם שֶׁל רְשָׁעִים.

בְּוַדַּאי שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא סָבַל אֶת הָרִשְׁעוּת שֶׁלָּהֶם, אֶת הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים. בְּשׁוּם אֹפֶן. אֲבָל אַבְרָהָם אָבִינוּ אוֹהֵב אֶת ה'. וּמִתּוֹךְ כָּךְ – הוּא גַּם אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת שֶׁה' בָּרָא, אֶת הָאֲנָשִׁים, אֶת הָעוֹלָם שֶׁה' עָשָׂה. הוּא מִצְטַעֵר אִם חֵלֶק מֵהָעוֹלָם שֶׁה' עָשָׂה יִצְטָרֵךְ לְהֵחָרֵב, הֲרֵי ה' בָּרָא אֶת הָעוֹלָם כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מִמֶּנוּ טוֹב. אוּלַי יֵשׁ סִכּוּי שֶׁבְּכָל זֹּאת אֶפְשָׁר יִהְיֶה שֶׁגַּם זֶה יְשַׁמֵּשׁ לְטוֹבָה.

יֵשׁ פָּסוּק: "אָהַבְתָּ צֶדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע". אוֹמְרִים חֲכָמִים שֶׁזֶּה נֶאֱמַר עַל אַבְרָהָם אָבִינוּ: אָהַבְתָּ לְהַצְדִּיק אֶת בְּרִיּוֹתָי וְשָׂנֵאתָ לְהַרְשִׁיעַ אוֹתָם. אוֹהֵב לְלַמֵּד עֲלֵיהֶם זְכוּת, לִמְצֹא אֶת הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם, לֹא לְהַגִּיד עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם רָעִים.

מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ לָמְדוּ גַּם צַדִּיקֵי עַם יִשְׂרָאֵל בְּכָל הַדּוֹרוֹת לְלַמֵּד זְכוּת עַל עַם יִשְׂרָאֵל, לְחַפֵּשׂ אֶת הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם. כְּמוֹ אַבָּא שֶׁגַּם אִם בְּנוֹ נִכְשַׁל בְּמַשֶּׁהוּ, הוּא רוֹאֶה גַּם אֶת הַטּוֹב שֶׁבּוֹ וּמְנַסֶּה לִרְאוֹת לָמָּה זֶה קָרָה לוֹ, לְהַרְאוֹת שֶׁהוּא לֹא בֶּאֱמֶת רָשָׁע, שֶׁהוּא יָכוֹל לְתַקֵּן אֶת מַעֲשָׂיו. כְּמוֹ אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁחִיפֵּשׂ כַּמָּה צַדִּיקִים בִּסְּדוֹם, כָּךְ – לְהִבְדִּיל – לְחַפֵּשׂ אֵיפֹה הַטּוֹב שֶׁבְּכָל אָדָם, בְּוַודַּאי בָּאֲנָשִׁים שֶׁהַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹבִים מִסְּדוֹם הָרְשָעִים…

הָקָּבָּ"ה אוֹהֵב אֶת מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת בָּנָיו.

גַּם אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִלְמֹד מִזֶּה אֵיךְ לְהִתְיַחֵס לַחֲבֵרִים וְלִיהוּדִים אֲחֵרִים. מִצַּד אֶחָד, לֹא לְהַגִּיד חַס וְשָׁלוֹם עַל מַעֲשִׂים רָעִים שֶׁהֵם לֹא כָּל כָּךְ רָעִים.. אֲבָל לִרְאוֹת גַּם אֶת הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בַּאֲנָשִׁים אֲחֵרִים, אֲפִלּוּ אִם יֵשׁ גַּם מַשֶּׁהוּ לֹא טוֹב. בְּכָל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, יֵשׁ טוֹב בִּפְנִים, בַּלֵּב. לִפְעָמִים מִישֶׁהוּ עוֹשֶׂה מַעֲשִׂים לֹא טוֹבִים – זֶה מְּאֹד מְצַעֵר; לִפְעָמִים צָרִיךְ לִגְעֹר בּוֹ עַל הַדְּבָרִים הֲלֹא-טוֹבִים, אֲבָל בַּלֵּב שֶׁל כָּל יְהוּדִי, יֵשׁ גַּם מַשֶּׁהוּ טוֹב..

צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהִסְתַּכֵּל בְּ"עַיִן טוֹבָה". לְחַפֵּשׂ אֶת הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד, לִרְאוֹת אוּלַי הוּא לֹא הִתְכַּוֵּן לְמַשֶּׁהוּ שֶׁנִּרְאָה לֹא-טוֹב. לֹא לֶאֱהֹב בְּשׁוּם אֹפֶן מַעֲשִׂים רָעִים, אֲבָל לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בָּאֲנָשִׁים וְלֶאֱהֹב אוֹתָם מִצַּד הַטּוֹב הַזֶּה. גַּם לְהִתְפַּלֵּל בִּשְׁבִיל אֲחֵרִים, כְּמוֹ אַבְרָהָם אָבִינוּ.

מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ "עַיִן טוֹבָה" – אוֹמְרִים חֲכָמִים שֶׁהוּא "מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ". לִפְעָמִים בִּגְלַל שֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל עַל הַטּוֹב שֶׁבָּאֲחֵרִים וּמִתְיַחֵס אֲלֵיהֶם לְפִי הַטּוֹב שֶׁהוּא רוֹאֶה בָּהֶם – זֶה עַצְמוֹ גּוֹרֵם לָהֶם לִהְיוֹת יוֹתֵר טוֹבִים..

כַּמֶּה חֲשׁוּבָה אַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת, הָאֲנָשִׁים, עַיִן טוֹבָה עֲלֵיהֶם (רְאִיַּת הַטּוֹב), לִמּוּד זְכוּת. וְגַם אִם לִפְעָמִים צָרִיךְ לְהַזְהִיר וּלְהִזָּהֵר מִמִּישֶׁהוּ שֶׁמִּתְנַהֵג לּא בְּסֵדֶר, הֲרֵי זֶה גַּם מִתּוֹךְ אַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת. שֶׁלֹּא יַזִּיק לַאֲחֵרִים, וְגַם שֶׁאוּלַי עַל-יְדֵי כָּךְ, יַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה בְּעַצְמוֹ..

יום ראשון, אוקטובר 21

לֶךְ לְךָ – עוֹד נִסָּיוֹן: רָעָב בָּאָרֶץ. וּבַסּוֹף לְטוֹבָה.

אַבְרָהָם אָבִינוּ הִגִּיעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרְאָה אָז אֶרֶץ כְּנָעַןIMG_0043, אַחֲרֵי שֶׁה' לוֹ לָלֶכֶת אֶל הָאָרֶץ שֶׁיַּרְאֶה לוֹ, שֶׁשָּׁם יִהְיֶה מִמֶּנוּ עַם גָּדוֹל, שֶׁכֻּלָּם יוּכְלוּ לִלְמֹד מִמֶּנוּ.

וְהִנֵּה, אַחֲרֵי שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ כְּבָר הִגִּיעַ לָאָרֶץ וְהָלַךְ בָּהּ, פִּתְאֹם הָיָה רָעָב כָּבֵד בָּאָרֶץ, מַמָּשׁ הָיָה חָסֵר אֹכֶל.

לּא הָיְתָה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּרֵרָה, אֶלָּא לָקַחַת אֶת אִשְׁתּוֹ, הָאֲנָשִׁים שֶׁאִתּוֹ, הַבְּהֵמוֹת, וְלָלֶכֶת לְמִצְרַיִם. שָׁם הָיָה אֹכֶל.

שׁוּב נִסָּיוֹן קָשֶׁה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ.

כְּבָר אָמַרְנוּ: נִסָּיוֹן, זֶה דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְנַהֵג לְפִיו, אוֹ לַּעֲשׂוֹת, אֲבָל הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת קָשֶׁה. הַאִם הָאָדָם "יַעֲמֹד בַּנִסָּיוֹן", זֹאת אוֹמֶרֶת יַעֲשֶׂה מַה שֶׁצָּרִיךְ, אוֹ יַגִּיד: אֲנִי לֹא יָכֹל, קָשֶׁה מִדַּי...

חֲכָמֵינוּ אוֹמְרִים, שֶׁה' לֹא מֵבִיא עַל הָאָדָם נִסָּיוֹן שֶׁהוּא לֹא יָכֹל לַעֲמֹד בּוֹ. כְּלוֹמַר: שֶׁאִם, חֲלִילָה, קוֹרֶה לָאָדָם מַשֶּׁהוּ לֹא נוֹחַ, לּא נָּעִים, אָז סִימָן שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכוֹ כֹּחוֹת לְהִתְגַּבֵּר עַל זֶה, לְהַצְלִיחַ לַמְרוֹת הַקֹּשִׁי, לְהוֹצִיא גַּם מִמֶּנוּ מַשֶּׁהוּ טוֹב.

הִנֵּה, אַבְרָהָם אָבִינוּ, עַד שֶׁעָזַב אֶת אַרְצוֹ, הִתְרַחֵק מֵהַמָּקוֹם בּוֹ גָּדַל, הִשְׁאִיר אֶת רֹב מִשְׁפַּחְתּוֹ מֵאַחֲרָיו, חוּץ מֵאִשְׁתּוֹ וּבֶן-אָחִיו, וְהִגִּיעַ לָאָרֶץ לְפִי הַמִּצְוָה שֶׁל ה' – וְעַכְשָׁו, פִּתְאֹם רָעָב בָּאָרֶץ. אֵין לוֹ בְּרֵרָה – הוּא צָרִיךְ לָצֵאת מֵהָאָרֶץ שֶׁכָּל כָּךְ הִתְאַמֵּץ לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ. מַה יִהְיֶה? מַה יִקְרֶה עִם הַהַבְטָחָה שֶׁל ה' שֶׁהוּא יַעֲשֶׂה מִמֶּנוּ עִם גָּדוֹל בָּאָרֶץ הַזֹּאת? לָמָּה הוּא צָרִיךְ לַעֲזֹב אֶת הָאֶרֶץ הַמְּיֻחֶדֶת וְהַקְּדוֹשָׁה?

זֶה נִסָּיוֹן: ה' הִבְטִיחַ שֶׁיִּהְיֶה מִמֶּנוּ עַם גָּדוֹל בָּאָרֶץ, ה' אָמַר לוֹ לָבוֹא לְכָאן – וְכָעֵת הוּא נֶאֱלַץ, מֻכְרָח, לָצֵאת. הֲרֵי ה' יָכֹל לַעֲשׂוֹת הַכֹּל, לָמָּה הוּא נוֹתֵן שֶׁיִּהְיֶה רָעָב בָּאָרֶץ?..

אֲבָל אַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא שׁוֹאֵל עַל ה'. הוּא יוֹדֵעַ שֶׁאִם ה' עֹשֶׂה כָּךְ אֶת הַדְּבָרִים, זֶה יִּהְיֶה לְטוֹבָה. הוּא מַאֲמִין בָּה'. אֲפִלּוּ שֶׁבְּוַדַּאי קָשֶׁה לוֹ לָצֵאת מֵהָאֶרֶץ, הוּא עוֹמֵד בַּנִּסָּיוֹן, לֹא "מִתְרַגֵּז" לָמָּה זֶה קוֹרֶה לִי, לֹא חוֹשֵׁב חַס וְשָׁלוֹם שֶׁה' לֹא מְקַיֵּם אֶת הַבְטָחָתוֹ שֶׁיְּבָרֵךְ אוֹתוֹ בָּאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת. זֶה נִסָּיוֹן – הַאִם יַחֲזִיק חָזָק בֶּאֱמוּנָה בַּה' שֶׁהַכֹּל יִּהְיֶה לְטוֹבָה, אֲפִלּוּ שֶׁכָּרֶגַע הוּא לֹא רוֹאֶה מַה הַטּוֹב שֶׁבְּכָךְ. אַבְרָהָם אָבִינוּ עוֹמֵד בַּנִּסָּיוֹן. הוּא מַאֲמִין בַּה' – וּבֶאֱמֶת הַכֹּל יִּהְיֶה לְטוֹבָה.

יָרַד אַבְרָהָם אָבִינוּ לְמִצְרַיִם. אָז הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ עוֹד הָיָה אַבְרָם. הַמִּצְרִים הִתְנַהֲגוּ בְּצוּרָה מְּאֹד מְכֹעֶרֶת, וְהוּא יָדַע שֶׁאִם הֵם יִרְאוּ שֶׁשָּׂרָה, שֶׁנִּקְרָא אָז שָׂרָי, הִיא אִשְׁתּוֹ, הֵם יַגִּידוּ: אִם הָאִשָּׁה הַיָּפָה הַזֹּאת הִיא אִשְׁתּוֹ – נַהֲרֹג אוֹתוֹ וְנִקַּח אוֹתָה. כָּךְ הֵם הָיוּ, טִפְּשִׁים כְּאֵלֶּה: הֵם לֹא לוֹקְחִים אִשָּׁה שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר, אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי, הֵם מוּכָנִים חָס וְשָׁלוֹם לַהֲרוֹג אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁהִיא כְּבָר לֹא תִּהְיֶה אִשָּׁה שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר...

בִּקֵּשׁ אַבְרָם מִשָּׂרַי, שֶׁתַּגִּיד שֶׁהִיא אֲחוֹתוֹ. שָׁמְעוּ הַמִּצְרִים – וְשִׁבְּחוּ אוֹתָה מְּאֹד בִּפְנֵי פַּרְעֹה, וְהוּא הֶחְלִיט לָקַחַת אוֹתָהּ לְאִשָּׁה. שִׁלֵּם לְאַבְרָם הַרְבֵּה: צֹאן וּבָקָר וְעוֹד וָעוֹד.

אֲבָל ה' שָׁמַר עָלֶיהָ. הֵבִיא ה' עַל פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדוֹלִים, מַחֲלוֹת, בִּגְלַל שֶׁלָּקַח אֶת שָׂרָי אִשֹּׁת אַבְרָם. לֹא יָכַל פַּרְעֹה בִּכְלָל לְהִתְקָרֵב אֵלֶיהָ בִּגְלַל מַה שֶׁה' עָשָׂה לוֹ.

קָרָא פַּרְעֹה לְאַבְרָם וְאָמַר לוֹ: מֶה עָשִׂיתָ לִי? לָמָּה לֹא אָמַרְתָּ שֶׁהִיא אִשְׁתְּךָ? לָמָּה אָמַרְתָּ שֶׁהִיא אֲחוֹתְךָ, וְלָקַחְתִּי אוֹתָה? עַכְשָׁו - הִנֵּה אִשְׁתְּךָ, קַח וְלֵךְ. פִּתְאוֹם הוּא נִזְכַּר אֵיךְ צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג, אַחֲרֵי שֶׁה' הֵבִיא עָלָיו נְגָעִים, מַחֲלוֹת.

נָתַן לוֹ פַּרְעֹה שׁוֹמְרִים, וְאַבְרָם חָזַר, עִם שָׂרָי אִשְׁתּוֹ, לְאֶרֶץ כְּנָעַן. הוּא חָזַר עִם הָמוֹן בְּהֵמוֹת, כֶּסֶף, זָהָב. חָזַר עַד הֵיכָן שֶׁהוּא הָיָה בַּהַתְחָלָה, בְּבֵית אֵ-ל.

חֲכָמֵינוּ אוֹמְרִים שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ חַנָּה בְּדֶרֶךְ חֲזָרָה בְּדִיּוּק בְּאוֹתָן תַּחֲנוֹת, חֲנָיוֹת, שֶׁעָצַר בָּהֶן כַּאֲשֶׁר יָרַד לְמִצְרַיִם. מַה קָרָה מִזֶּה? כָּל הַגּוֹיִים בָּאָרֶץ, שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁהִנֵּה אַבְרָם הַצַּדִּיק הַזֶּה הָיָה צָרִיךְ לַעֲזֹב אֶת הָאָרֶץ; הִנֵּה, כְּאִלּוּ ה' לֹא עָזַר לוֹ חַס וְשָׁלוֹם... לְפֶתַע הֵם רוֹאִים אֶת אַבְרָם חוֹזֵר וְאִתּוֹ רְכוּשׁ גָּדוֹל וְעָצוּם. וְאָז הֵם מְבִינִים: בְּוַדַּאי שֶׁה' עוֹזֵר לוֹ. תִּרְאוּ כַּמָּה ה' עוֹזֵר לַצַּדִּיק הַזֶּה, שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּם הַרְבֵּה רְכוּשׁ, בְּהֵמוֹת, כֶּסֶף..

כַּמּוּבָן, זֶה גַּם הוֹעִיל לְאַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁיּוּכַל לְלַמֵּד אֶת הַגּוֹיִים שֶׁבָּאָרֶץ, לְהַאֲמִין בַּה'.

הִנֵּה, כָּעֵת הִתְבָּרֵר מַה שֶׁהוּא הֶאֱמִין מֵהַהַתְחָלָה, שֶׁהַכֹּל יִּהְיֶה לְטוֹבָה. גַּם מַה שֶׁהָיָה נִסָּיוֹן קָשֶׁה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ לַעֲזֹב אֶת הָאָרֶץ, גַּם מַה שֶׁלָּקְחוּ מִמֶּנוּ אֶת אִשְׁתּוֹ – בְּסוֹף הַכֹּל הִתְהַפֵּך לְטוֹב. וְאַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁרוֹצֶה לְלַמֵּד אֶת כֻּלָּם לִהְיוֹת טוֹבִים יוֹתֵר, לְהַאֲמִין בַּה', יָכֹל עַכְשָׁו לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה יוֹתֵר טוֹב, יוֹתֵר שׁוֹמְעִים לוֹ – וְיָכֹל גַּם לָשֶׁבֶת יוֹתֵר בְּשַׁלְוָה בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטּוֹבָה.

יום חמישי, יוני 14

פָּרָשַת שְׁלַח–חֵטְא הַמְּרַגְּלִים. חִיבַּת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּשְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן.

בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, פָּרָשַׁת "שְׁלַח", מְסֻפָּר עַל כָּךְ שֶׁה' אָמַר לְמֹשֶׁה לִשְׁלֹחַ אֲנָשִׁיםimg10894 שֶׁיָּתוּרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן. יְחַפְּשׂוּ, יִבְדְּקוּ מַה יֵּשׁ שָׁם. מְרַגְּלִים. יִרְאוּ וְיוֹדִיעוּ לְמֹשֶׁה וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, מַה הָעָם שֶׁיּוֹשֵׁב שָׁם כָּעֵת - חָזָק אוֹ חַלָּשׁ. בְּאֵיזֶה עָרִים הֵם גָּרִים, פְּתוּחוֹת אוֹ עִם חוֹמָה. וּמַה טִּיבָהּ שֶׁל הָאָרֶץ - הִיא אֶרֶץ שֶׁמְּגַדֶּלֶת דְּבָרִים טוֹבִים, פֵּרוֹת טוֹבִים, הַרְבֵּה? וְשֶׁיִּתְחַזְּקוּ לְהָבִיא אִתָּם דֻּגְמָה מִפְּרִי הָאָרֶץ.

בְּוַדַּאי שֶׁאִם הַקב"ה הִבְטִיחַ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ, זֹאת אֶרֶץ מְצֻיֶּנֶת - וְהוּא גַּם יִדְאַג שֶׁיּוּכְלוּ לְנַצֵּחַ אֶת הַיּוֹשְׁבִים בָּהּ וְלִכְבֹּשׁ אוֹתָהּ.

וּבְכָל זֹאת, הִדְרִיךְ אוֹתָם מֹשֶׁה אֵיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל בְּאֹפֶן שֶׁבְּנֵי אָדָם מִשְׁתַּדְּלִים: רוֹאִים מִי נִמְצָא, מֵהֵיכָן טוֹב לִכְבֹּשׁ אֶת הַמָּקוֹם. מַה יֵּשׁ בּוֹ. רָצָה מֹשֶׁה לְחַבֵּב אֶת הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְצִוָּהּ לְהָבִיא גַם מִפֵּרוֹתֶיהָ הַטּוֹבִים. כָּךְ יִתְעוֹרֵר אֵצֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָרָצוֹן לְהִתְאַמֵּץ כְּדֵי לְהִכָּנֵס לָאָרֶץ.

הַמְּרַגְּלִים שֶׁשָּׁלַח מֹשֶׁה, הָיוּ אֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים, רָאשֵׁי הַשְּׁבָטִים. שְׁנֵים עָשָׂר מְרַגְּלִים, אֶחָד לְכָל שֵׁבֶט.

אַרְבָּעִים יוֹם סִיְּרוּ הַמְּרַגְּלִים בָּאָרֶץ. גַּם קָטְפוּ אֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים עֲנָקִי, שֶׁשְּׁנֵי בְּנֵי אָדָם הָיוּ צְרִיכִים לָקַחַת אוֹתוֹ עַל מוֹט.. וְלָקְחוּ רִמּוֹנִים וּתְאֵנִים, מִפֵּרוֹתֶיהָ הַטּוֹבִים שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

וְאָז חָזְרוּ לוֹמַר לְמֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָה רָאוּ.

הִתְחִילוּ בִּדְבָרִים טוֹבִים, שֶׁהָאָרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, וְהֶרְאוּ אֶת פֵּרוֹתֶיהָ.

אֲבָל אַחַר כָּךְ, עָבְרוּ לְדַבֵּר עַל הָעָם שֶׁבָּאָרֶץ. בִּמְקוֹם לַעֲנוֹת עַל מַה שֶּׁשָּׁאַל מֹשֶׁה, בִּלְבַד - אִם זֶה עִם חָזָק, בְּאֵיזֶה עָרִים הוּא יוֹשֵׁב - הֵם גַּם הִגְזִימוּ, הִבִּיעוּ אֶת דַּעְתָּם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִכְבֹּשׁ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, הִבְהִילוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבַסּוֹף כְּבָר אָמְרוּ דְּבָרִים רָעִים עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה בְּעַצְמָהּ. נוֹרָא וְאָיֹם. אָמְרוּ שֶׁזּוֹ "אֶרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ" - גּוֹרֶמֶת לָאֲנָשִׁים שֶׁבָּהּ שֶׁיָּמוּתוּ, חָס וְשָׁלוֹם.

"הוֹצִיאוּ אֶת דִּבַּת הָאָרֶץ רָעָה". הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁה' הִבְטִיחַ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, שה' אָמַר לָהֶם שֶׁיָּבִיא אוֹתָם אֵלֶיהָ - הֵם דִּבְּרוּ עָלֶיהָ דְּבָרִים רָעִים, וְגַם גָּרְמוּ לְהַחְלִישׁ אֶת הָאֱמוּנָה שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַבְטָחַת ה' לְהָבִיאָם לָאָרֶץ. כָּל הָעֵדָה הִתְחִילוּ לִבְכּוֹת, לְהִתְלוֹנֵן, שֶׁהֵם לֹא רוֹצִים לְהִכָּנֵס לָאָרֶץ. חָלָק אָמְרוּ: נַחְזֹר לַמִּצְרִים... חָס וְשָׁלוֹם.

רַק יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכַלֵּב בֵּן יְפֻנֶּה - שְׁנַיִם מִתּוֹךְ הַמְּרַגְּלִים שֶׁשָּׁלַח מֹשֶׁה - אָמְרוּ "עֲלֹה נַעֲלֶה כִּי יָכֹל נוּכַל לָהּ". אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִכְבֹּשׁ אֶת הָאָרֶץ. אִם ה' רוֹצֶה בְּנוֹ - הוּא יָבִיא אוֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ. אֵין לָנוּ כָּל בְּעָיָה לְנַצֵּחַ אֶת הַיּוֹשְׁבִים בָּהּ, וה' אִתָּנוּ - הוּא יַעֲזֹר לָנוּ. הָאָרֶץ - אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ. טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד-מְאֹד.

יְלָדִים חֲמוּדִים. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, זוֹ לֹא סְתָם אֶרֶץ כְּכָל הָאֲרָצוֹת, גַּם אִם מִבַּחוּץ יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁנִּרְאִים אוֹתוֹ דָּבָר. זוֹ אֶרֶץ קְדוֹשָׁה, מְיֻחֶדֶת. וְגַם יֵשׁ בָּהּ הֲמוֹן דְּבָרִים: נְחָלִים וּמַעְיָנוֹת, הָרִים וּבְקָעוֹת, מְקוֹמוֹת עִם שֶׁלֶג וּמְקוֹמוֹת חַמִּים, כָּל מִינֵי עֵצִים וּפֵרוֹת. כְּאִלּוּ "דֻּגְמָה" מִכָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם. זֹאת הָאָרֶץ הֲכִי חֲשׁוּבָה. וְהִיא מְיֻחֶדֶת וּמַתְאִימָה לְעַם יִשְׂרָאֵל. כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ, יוֹתֵר מַרְגִּישִׁים אֶת הַטּוֹב שֶׁבּוֹ, אֶת הַצַּדִּיקוּת שֶׁבּוֹ. גַּם לִמּוּד הַתּוֹרָה הוּא יוֹתֵר טוֹב בָּאָרֶץ. פֹּה עַם יִשְׂרָאֵל יָכֹל לִחְיוֹת כְּמוֹ שֶׁמַּתְאִים לוֹ, עִם צַדִּיק וְטוֹב וְחָזָק, וְכָל הָעוֹלָם יִלְמַד מִמֶּנּוּ אֵיךְ צְרִיכִים לִהְיוֹת.

לְהַגִּיד דְּבָרִים רָעִים עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל - זֶה דָּבָר נוֹרָא וְאָיֹם.

כְּמוֹ שֶׁאָסוּר לְהַגִּיד "לָשׁוֹן הָרַע" עַל בֶּן אָדָם - כָּךְ גַּם אָסוּר לְהַגִּיד לָשׁוֹן הָרַע עַל הָאָרֶץ.

מַה שֶּׁעָשׂוּ הַמְּרַגְּלִים - זֶה הָיָה חֵטְא. "חֵטְא הַמְּרַגְּלִים" קוֹרְאִים לְזֶה.

רָצָה ה' לְהַעֲנִישׁ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְהַכּוֹתָם בַּמַּגֵּפָה, וְלַעֲשׂוֹת מִמֹּשֶׁה אַתְּ עַם יִשְׂרָאֵל.

עָמַד מֹשֶׁה וְהִתְפַּלֵּל לַה' עַל עַם יִשְׂרָאֵל. לְעוֹרֵר עֲלֵיהֶם רַחֲמִים.

וְאָז אָמַר ה', שֶׁכָּל הַדּוֹר הַזֶּה, שֶׁמָּאֲסוּ בָּאָרֶץ הַטּוֹבָה, לֹא יִכָּנְסוּ אֵלֶיהָ, חוּץ מִיְּהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכַלֵּב בֵּן יְפֻנֶּה. אַרְבָּעִים שָׁנָה יִסְתּוֹבְבוּ בַּמִּדְבָּר. שָׁנָה כְּנֶגֶד כָּל יוֹם שֶׁהָיוּ בָּאָרֶץ, עַד שֶׁיִּגָּמֵר כָּל הַדּוֹר הַזֶּה.

רַק בְּנֵיהֶם, מִי שֶׁהָיוּ מִתַּחַת לְגִיל עֶשְׂרִים, הֵם יִכָּנְסוּ אֶל הָאָרֶץ, הֵם יָרְשׁוּ אוֹתָהּ.

שׁוּב חָזְרוּ הַמְּרַגְּלִים וְדִבְּרוּ דְּבָרִים רָעִים עַל הָאָרֶץ - הֵמִית אוֹתָם ה' בַּמַּגֵּפָה.

שָׁמְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁאָמַר ה'. הִצְטַעֲרוּ מְאֹד. הֵבִינוּ פִּתְאוֹם כַּמָּה רַע שֶׁשָּׁמְעוּ לַלָּשׁוֹן הָרַע שֶׁל הַמְּרַגְּלִים עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הֲרֵי ה' יָכֹל לַעֲשׂוֹת הַכֹּל, יָכֹל לְהַכְנִיסָם לָאָרֶץ, וְעַכְשָׁו הִפְסִידוּ.

אָמְרוּ: הִנֵּה, נַעֲלֶה לָאָרֶץ כָּעֵת. בְּכֹחַ. אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: אַל תַּעֲשׂוּ אֶת זֶה. אִם ה' אוֹמֵר שֶׁלֹּא - לֹא תַּצְלִיחוּ. נִסּוּ, אֲבָל הַגּוֹיִים הִבְרִיחוּ אוֹתָם. הֵם לֹא הִצְלִיחוּ. כְּמוֹ שֶׁהָיוּ צְרִיכִים מְקֻדָּם לִרְצוֹת לְהִכָּנֵס לָאָרֶץ כְּשֶׁה' אָמַר - כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים עַכְשָׁו לְהִתְאַפֵּק, כְּשֶׁהִתְבָּרֵר מִמַּה שֶׁה' אָמַר, שֶׁלֹּא הֵם הַמַּתְאִימִים לִכְבֹּשׁ אֶת הָאָרֶץ.

כַּמָּה שֶׁצָּרִיךְ לִלְמֹד מֵהַדְּבָרִים הָאֵלּוּ. גַּם לִשְׁמֹר עַל הַלָּשׁוֹן. לֹא לְהַגִּיד סְתָם דְּבָרִים רָעִים, בְּוַדַּאי לֹא דְּבָרִים שֶׁאֵינָם נְכוֹנִים. לֹא לְהִתְלוֹנֵן סְתָם וּלְהַחְלִישׁ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, חָלִילָה . גַּם לִשְׁמֹר עַל דִּבְרֵי ה'. וְגַם - לְחַבֵּב אֶת אַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, לֹא לְדַבֵּר עָלֶיהָ דְּבָרִים רָעִים, לִרְצוֹת בָּהּ, לָדַעַת שֶׁכֻּלָּהּ שֶׁלָּנוּ, מֵה', וּלְהַחְזִיק בָּהּ בְּשִׂמְחָה.

יום חמישי, יוני 7

פָּרָשַׁת "בְּהַעֲלוֹתְךָ – הִתְלַהֲבוּת וְדִקְדוּק בְּמִצְווֹת

בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, פָּרָשַׁת "בְּהַעֲלוֹתְךָ" כָּתוּב שֶׁה' אָמַר לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, לוֹמַר לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן, orig_31BDD688712944B5A479A4F56DF88DB3שֶׁכַּאֲשֶׁר יַדְלִיק אֶת נֵרוֹת מְנוֹרַת הַמִּשְׁכָּן, יְכַוֵּן אֶת שְׁלֹשֶׁת הַנֵּרוֹת שֶׁמִּצַּד זֶה שֶׁל הַמְּנוֹרָה וְאֶת שְׁלֹשֶׁת הַנֵּרוֹת שֶׁמֵהַצַּד הַשֵּׁנִי, שֶׁיִּהְיוּ מְכֻוָּנִים "אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה" - לְכִוּוּן הַנֵּר הָאֶמְצָעִי.

שִׁבְעָה נֵרוֹת בַּמְּנוֹרָה - אֶחָד בָּאֶמְצַע, וְעוֹד שְׁלוֹשָׁה מִכָּל צַד, מְאִירִים לְכִוּוּנוֹ.

אוֹמֶרֶת הַתּוֹרָה: "וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן, אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הֶעֱלָה נֵרוֹתֶיהָ, כַּאֲשֶׁר צִוָּהּ ה' אֶת מֹשֶׁה".

אַהֲרֹן עָשָׂה כְּפִי שֶׁה' צִוָּהּ.

מַסְבִּירִים חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: לָמָּה זֶה כָּתוּב? לְהַגִּיד אֶת שִׁבְחוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, אֶת הַטּוֹב שֶׁבּוֹ, שֶׁלֹּא שִׁנָּה מִמַּה שֶׁה' אָמַר.

אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לֹא כָּל כָּךְ לְהָבִין. מָה הַשֶּׁבַח הַגָּדוֹל בַּדָּבָר הַזֶּה? לָמָה שֶּׁאַהֲרֹן יְשַׁנֶּה? אִם ה' אוֹמֵר לְמֹשֶׁה לְהַגִּיד לְאַהֲרֹן בִּמְיֻחָד, אֵיזֶה דָּבָר גָּדוֹל הוּא זֶה! מַה פִּתְאוֹם שֶׁאַהֲרֹן יַחְשֹׁב לְשַׁנּוֹת מִמַּה שֶׁה' אָמַר?...

אֲבָל... אוּלַי דַּוְקָא בִּגְלַל זֶה. כָּךְ הִסְבִּיר חָכָם גָּדוֹל: מֵרֹב הַהִתְלַהֲבוּת וְהַשִּׂמְחָה שֶׁה' אָמַר צִוּוּי מְיֻחָד לוֹ, הָיָה יָכוֹל אַהֲרֹן לֹא כָּל כָּךְ לְדַיֵּק אֵיךְ הוּא מַדְלִיק אֶת מְנוֹרַת הַזָּהָב. לִפְעָמִים, כְּשֶׁאָדָם שָׂמֵחַ, מִתְלַהֵב, הוּא לֹא כָּל כָּךְ שָׂם לֵב לַפְּרָטִים.

לֹא כָּךְ אַהֲרֹן הַכֹּהֵן: גַּם בְּשִׂמְחָתוֹ וְהִתְלַהֲבוּת הַמִּצְוָה שֶׁלּוֹ, לֹא זָזָה מִמֶּנּוּ יִרְאַת ה'. הוּא שַׂם לֵב לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה, בְּדִיּוּק אֵיךְ שֶׁה' צִוָּה. הוּא יָדַע גַּם לִשְׂמֹחַ, גַּם לְהִתְלַהֵב, וְגַם לְדַיֵּק בַּפְּרָטִים, דַּוְקָא בִּגְלַל שֶׁהוּא יוֹדֵעַ עַד כַּמָּה מִצְוַת ה' חֲשׁוּבָה וְכָל כָּךְ שָׂמֵחַ בָּהּ.

גַּם אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִלְמֹד מִזֶּה מַשֶּׁהוּ:

לִפְעָמִים עוֹשִׂים מַשֶּׁהוּ חָשׁוּב בְּדִיּוּק, אֲבָל בְּלִי חֵשֶׁק, מִתְעַצְּלִים...

לִפְעָמִים אֲנַחְנוּ מְאֹד מִתְלַהֲבִים מִמַּשֶּׁהוּ, עוֹשִׂים בְּשִׂמְחָה - אֲבָל לֹא כָּל כָּךְ מְדַיְּקִים. יְכוֹלִים לְקַלְקֵל תּוֹךְ-כְּדֵי, לְהַעֲלִיב מִישֶׁהוּ שֶׁקְּצָת מַפְרִיעַ תּוֹךְ-כְּדֵי, חָס וְשָׁלוֹם...

כְּדַאי לִלְמֹד מֵאַהֲרֹן הַכֹּהֵן. גַּם לִשְׂמֹחַ בְּמִצְווֹת, בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים, לַעֲשׂוֹת אוֹתָם בַּהֲבָנָה כְּמַה זֶה טוֹב וְחָשׁוּב. וְגַם - לְדַיֵּק. לָשִׂים לֵב לֹא לְקַלְקֵל מַשֶּׁהוּ בִּגְלַל הַשִּׂמְחָה.

לְהֶפֶךְ - לְהַגִּיד לְעַצְמֵנוּ: זֶה כָּל כָּךְ חָשׁוּב, אָז אֲנִי אֶזָּהֵר שֶׁזֶּה גַּם יֵצֵא בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, בְּלִי לְקַלְקֵל כְּלוּם...

יום שלישי, מאי 29

פָּרָשַת "נָשֹׂא"– נָזִיר וְהַרְחָקָה מִן הַחֵטְא

בַּפָּרָשָׁה שֶׁלָּנוּ, יֵשׁ עִנְיָן מְיֻחָד: "נָזִיר".img17916

מַה זֶה נָזִיר? אָדָם שֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ נְזִירוּת, לִהְיוֹת נָזִיר, וְאָז אָסוּר לוֹ לִשְׁתּוֹת יַיִן, לְהִטָּמֵא לְמֵת (לָגַעַת בּוֹ, אוֹ לִהְיוֹת בְּבַיִת שֶׁהוּא נִמְצָא בּוֹ) וּלְהִתְגַּלֵּחַ, לְהִסְתַּפֵּר; מְגַדֵּל אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ.

בְּדֶרֶךְ כְּלָל, כָּל אֹכֶל כָּשֵׁר וּמַשְׁקֶה כָּשֵׁר, מֻתָּר לָאָדָם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת.

אִם יֵשׁ יַיִן שֶׁיְּהוּדִים כְּשֵׁרִים הֵכִינוּ אוֹתוֹ, אֵין אִסּוּר לִשְׁתּוֹתוֹ. כַּמּוּבָן, לִשְׁתּוֹת יוֹתֵר מִדַּי, לְהִשְׁתַּכֵּר, זֶה דָּבָר מְאֹד לֹא יָפֶה. אָדָם בְּמַצָּב כְּזֶה לֹא כָּל כָּךְ שָׂם לֵב מַה הוּא עוֹשֶׂה, הוּא עָלוּל לְהִתְנַהֵג בְּצוּרָה לֹא מְכֻבֶּדֶת, שֶׁיִּצְטַעֵר עָלֶיהָ אַחַר כָּךְ - וְזֶה דָּבָר לְגַמְרֵי לֹא רָאוּי.

אֲבָל סְתָם לִשְׁתּוֹת יַיִן - מֻתָּר. כְּמוֹ שֶׁשּׁוֹתִים בְּקִדּוּשׁ , בְּהַבְדָּלָה.

גַּם מֻתָּר וְרָאוּי לָאָדָם לְהִסְתַּפֵּר, שֶׁיֵּרָאֶה מְסֻדָּר וְנָאֶה.

אֲבָל מִי שֶׁמְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ נְזִירוּת - אֲסוּרִים לוֹ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שֶׁמֻּתָּרִים לִבְנֵי אָדָם רְגִילִים. הוּא "הֵזִיר אֶת עַצְמוֹ", זֹאת אוֹמֶרֶת: הִרְחִיק אֶת עַצְמוֹ, פָּרַשׁ, מִדְּבָרִים שֶׁמֻּתָּרִים לִסְתָם אֲנָשִׁים.

הַאִם זֶה דָּבָר טוֹב?

מִצַּד אֶחָד, הִנֵּה הוּא עָלָה מֵהֲנָאוֹת שֶׁבְּנֵי אָדָם בְּדֶרֶךְ כְּלָל עוֹסְקִים בָּהֶם. הוּא מֵבִין שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים חֲשׁוּבִים יוֹתֵר. יוֹתֵר חָשׁוּב לִהְיוֹת קָדוֹשׁ לַה' וּלְהִתְעַסֵּק בְּמִצְווֹתָיו וְלֹא בִּשְׁתִיַּת יַיִן וַהֲנָאוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁל גּוּף..

מִצַּד שֵׁנִי, גַּם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֹא סְתָם ה' עָשָׂה בָּעוֹלָם. אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּשַׂמְּחוּ וִיחַזְּקוּ בְּנֵי אָדָם, וְהַשִּׂמְחָה הַזֹּאת תִּתֵּן לָהֶם גַּם שִׂמְחָה לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים.

 

הַכֹּל תָּלוּי מִי עוֹשֶׂה וּבִשְׁבִיל מַה הוּא עוֹשֶׂה.

אִם אָדָם סְתָם לֹא מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, אֲפִלּוּ לְמָה שֶּׁצָּרִיךְ, סְתָם מַעֲנֶה אֶת עַצְמוֹ, הוּא חוֹטֵא כְּלַפֵּי הַגּוּף שֶׁלּוֹ. הוּא נִהְיֶה עַצְבָּנִי וְחַלָּשׁ. אֵין לוֹ כ"כ כֹּחַ גַּם לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים.

אֲבָל אִם הוּא עוֹשֶׂה אֶת זֶה לְמַטָּרָה טוֹבָה - כְּדֵי לֹא לִשְׁקֹעַ יוֹתֵר מִדַּי בַּהֲנָאוֹת שֶׁל הַגּוּף, כְּדֵי לִזְכֹּר שֶׁיּוֹתֵר חָשׁוּב לַעֲבֹד אֶת ה', וְהוּא שׁוֹמֵר עַל עַצְמוֹ וּבְרִיאוּתוֹ - זֶה יָפֶה, אִם הוּא בַּמַּדְרֵגָה הַזֹּאת.

גַּם אִם הוּא רָאָה הִתְנַהֲגוּת מְאֹד לֹא יָפֶה - וְרוֹצֶה לְהִזָּהֵר מִשְּׁתִיַּת יַיִן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַגִּיעַ חָלִילָה לְהִתְנַהֲגוּת כָּזֹאת, זֶה גַּם טוֹב.

לְדֻגְמָה, אוֹמְרִים חֲכָמִים: "הָרוֹאֶה סוֹטֶה בְּקִלְקוּלָהּ - יַזִּיר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן". מַה פֵּרוּשׁ? אִשָּׁה שֶׁהִיא אִשְׁתּוֹ שֶׁל מִישֶׁהוּ; אִם חַס וְשָׁלוֹם קָרָה שֶׁהִתְנַהֲגָה עִם מִישֶׁהוּ אַחֵר כְּאִלּוּ הִיא אִשְׁתּוֹ, שֶׁזֶּה דָּבָר נוֹרָא וְאָיֹם - הֲרֵי יֵשׁ לָהּ בַּעַל! הִיא נִקְרֵאת בַּתּוֹרָה אִשָּׁה-סוֹטָה. אוֹמְרִים חֲכָמִים, זֶה בָּא בִּגְלַל שֶׁהֵם לֹא שָׂמוּ לֵב בִּרְצִינוּת אֵיךְ צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג. הִתְנַהֲגוּ בְּקַלּוּת רֹאשׁ, אוּלַי הִשְׁתַּכְּרוּ מִיַּיִן וּמֵרֹב כְּאִלּוּ "צְחוֹק" בָּאוּ לְהִתְנַהֲגוּת מְכֹעֶרֶת כָּזֹאת.

אָז מִי שֶׁרוֹאֶה דָּבָר כָּזֶה - טוֹב שֶׁיִּתְרַחֵק מֵהִתְנַהֲגוּת כָּזֹאת ע"י כָּךְ שֶׁיַזִּיר אֶת עַצְמוֹ מֵהַיַּיִן. שֶׁלֹּא יָבוֹא לְמַצָּב שֶׁהוּא לֹא שָׂם לֵב לְהִתְנַהֲגוּתוֹ. "קַלּוּת רֹאשׁ". אע"פ שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל, אָדָם לֹא צָרִיךְ לְהַזִּיר אֶת עַצְמוֹ - אֲבָל הוּא עוֹשֶׂה אֶת זֶה בִּגְלַל שֶׁרָאָה דָּבָר לֹא רָאוּי וְלָכֵן הוּא צָרִיךְ יוֹתֵר לְהִתְרַחֵק מֵהִתְנַהֲגוּת כָּזֹאת, שֶׁלֹּא יִתְרַגֵּל אֵלֶיהָ חָלִילָה - נְזִירוּת כָּזֹאת, נִקְרֵאת נְזִירוּת טוֹבָה. בִּגְלַל שֶׁנִּתְקַל בְּמַשֶּׁהוּ שֶׁהוּא לֹא רָגִיל לַצַּד הָאֶחָד - הוּא מַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ "לַצַּד הַשֵּׁנִי" וַאֲפִלּוּ נִזְהַר מִשְּׁתִיַּת יַיִן. לְהִתְרַחֵק מֵהַחֵטְא שֶׁעָלוּל לָבוֹא ע"י קַלּוּת -דַּעַת.

 

יְלָדִים חֲמוּדִים. אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכִים כַּמּוּבָן לִהְיוֹת "נְזִירִים".. אֲבָל גַּם אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִלְמֹד מִזֶּה מַשֶּׁהוּ חָשׁוּב: לִפְעָמִים יֵשׁ הִתְנַהֲגֻוּיוֹת לֹא יָפוֹת, לֹא רְאוּיוֹת - שֶׁגּוֹרְמוֹת לְכָךְ שֶׁנִּצְטָרֵךְ לְהִזָּהֵר יוֹתֵר מֵהָרָגִיל, כְּדֵי שֶׁלֹּא נִתְרַגֵּל אֲלֵיהֶן, חָלִילָה .

לְמָשָׁל, יִתָּכֵן שֶׁיְּלָדִים יְסַפְּרוּ לִפְעָמִים בְּדִיחוֹת, יִצְחֲקוּ אֶחָד עִם הַשֵּׁנִי. בְּסֵדֶר. אֲבָל - אִם פִּתְאוֹם רוֹאִים שֶׁהַצְּחוֹק כְּבָר מַתְחִיל לִהְיוֹת עַל-חֶשְׁבּוֹן אֲחֵרִים, שֶׁאֶחָד, חָס וְשָׁלוֹם, צוֹחֵק עַל הֶחָבֵר שֶׁלּוֹ, מַעֲלִיב "כְּאִלּוּ בִּבְדִיחָה"... אָז כְּבָר צָרִיךְ לְהִזָּהֵר עוֹד יוֹתֵר מֵהָרָגִיל. אָז צְרִיכִים לָשִׂים לֵב כַּמָּה זְמַן בִּכְלָל לֹא לְסַפֵּר דְּבָרִים מַצְחִיקִים שֶׁקְּשׁוּרִים לַאֲחֵרִים; לָמָּה? בִּגְלַל שֶׁאִם כְּבָר הִתְחִיל קִלְקוּל בָּעִנְיָן הַזֶּה וִילָדִים צוֹחֲקִים הָאֶחָד עַל חֶשְׁבּוֹן הַשֵּׁנִי וּמַעֲלִיבִים, אָז צָרִיךְ יוֹתֵר זְהִירוּת. שֶׁלֹּא נִסָּחֵף לָאֲוִירָה הַזֹּאת. שֶׁלֹּא נִכָּשֵׁל. כָּעֵת זֶה יוֹתֵר מְסֻכָּן - כִּי יֵשׁ חָלִילָה כְּבָר הֶרְגֵּל כָּזֶה, רָאִינוּ דָּבָר כָּזֶה, צָרִיךְ יוֹתֵר לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא נִסָּחֵף לְכָךְ גַּם בְּעַצְמֵנוּ. עַד שֶׁזֶּה לְגַמְרֵי יִפָּסֵק.

כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לָשִׂים לֵב: בַּדְּבָרִים שֶׁיּוֹתֵר חַלָּשִׁים מִבְּחִינַת הַהִתְנַהֲגוּת, אֶצְלוֹ אוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הוּא חַי, שָׁם צָרִיךְ יוֹתֵר לְהִזָּהֵר. יוֹתֵר לְהִתְרַחֵק מֵהַחֵטְא כְּדֵי לְהִשָּׁאֵר נְקִיִּים, טְהוֹרִים וְטוֹבִים.

יום חמישי, מרץ 1

פָּרָשַׁת תְּצַוֶּה וּפָרָשַׁת "זָכוֹר"–לעילוי נשמת מרן, קדש הקדשים, הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, זי"ע, אוהב ישראל, שנתעלה לגנזי מרומים בפורים ה'תשמ"ב.

הַשַּׁבָּת אָנוּ קוֹרְאִים בַּתּוֹרָה, גַּם אֶת פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, פָּרָשַׁת "תְּצַוֶּה", עַל הֶמְשֵׁךְmegila4 הַהֲכָנוֹת לִבְנִיַּת הַמִּשְׁכָּן, מַה שֶּׁצָּרִיךְ לַמְּנוֹרָה, בִּגְדֵי אַהֲרֹן וּבָנָיו, אֵיךְ מְכִינִים אֶת הַכֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם, וְגַם אֶת הַמִּזְבֵּחַ. אֵיךְ בּוֹנִים אֶת מִזְבַּח הַזָּהָב, מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת.

וְגַם אָנוּ קוֹרְאִים חֵלֶק מִפָּרָשַׁת "כִּי תֵּצֵא" שֶׁבְּסֵפֶר דְּבָרִים, עַל זְכִירַת מַעֲשֵׂה עֲמָלֵק וְצִוּוּי מְחִיָּתוֹ , לְהַאֲבִיד אוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם. זוֹ "פָּרָשַׁת זָכוֹר" - "זָכוֹר אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק".

אֶת זֶה קוֹרְאִים תָּמִיד בַּשַּׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי פּוּרִים, כִּי הָמָן הָרָשָׁע הָיָה מִזֶּרַע עֲמָלֵק. הוּא רָצָה לְהַשְׁמִיד, חָס וְשָׁלוֹם, אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, וּבַסּוֹף, בְּפוּרִים, "וְנַהֲפֹךְ הוּא" תָּלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ וְהַיְּהוּדִים נִצְּחוּ אֶת אוֹיְבֵיהֶם. ב"ה. זוֹ חֵלֶק מֵהַמִּלְחָמָה בַּעֲמָלֵק. וּבַשַּׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי כֵן, שׁוּב מַזְכִּירִים מֶה עָשָׂה לָנוּ עֲמָלֵק כְּשֶׁיָּצָאנוּ מִמִּצְרַיִם - וְאֶת הַצִּוּוּי לְהָרְגוֹ, לִקְרַאת הַפּוּרִים שֶׁבּוֹ בֶּאֱמֶת עָשִׂינוּ מַשֶּׁהוּ מִזֶּה.

מֶה עָשָׂה עֲמָלֵק?

כְּשֶׁיָּצְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, אַחֲרֵי הַרְבֵּה שָׁנִים שֶׁל עַבְדוּת קָשָׁה, בָּא עֲמָלֵק וְנִלְחַם אִתָּם. עֲמָלֵק הוּא הָרָשָׁע מִבֵּין כָּל הַגּוֹיִים.

הוּא הִתְקִיף אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁעוֹד לֹא הָיָה מַסְפִּיק חָזָק אַחֲרֵי שֶׁרַק יָצָא מִמִּצְרִים, וְגַם עוֹד לֹא הָיָה מַסְפִּיק רָגִיל לִהְיוֹת יָרֵא אֶת ה', וְיוֹדֵעַ לִבְטֹחַ בּוֹ לְגַמְרֵי בְּכָל עֵת צָרָה.

וּמִתּוֹךְ עַם יִשְׂרָאֵל, מְסַפֶּרֶת לָנוּ הַתּוֹרָה, הוּא "זִנֵּב אֶת הַנֶּחְשָׁלִים". כְּלוֹמַר, אֵלּוּ שֶׁהָיוּ הֲכִי חַלָּשִׁים, הוֹלְכִים מֵאֲחוֹרַנִּית.

חֲכָמֵינוּ אוֹמְרִים שֶׁאֵלּוּ גַּם הָיוּ הֲכִי חַלָּשִׁים בַּהִתְנַהֲגוּת שֶׁלָּהֶם, לֹא צַדִּיקִים. כָּאֵלּוּ שֶׁעַנְנֵי הַכָּבוֹד שֶׁהֵגֵנּוּ עַל עַם יִשְׂרָאֵל, לֹא הֵגֵנּוּ עֲלֵיהֶם.

אֶפְשָׁר אוּלַי לִשְׁאֹל, אָז אִם הוּא הִתְקִיף דַּוְקָא אֶת אֵלּוּ - עַל מָה הַכַּעַס? הֲרֵי הֵם בֶּאֱמֶת לֹא בְּסֵדֶר...

אֲבָל זֶה לֹא נָכוֹן: גַּם אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא הִתְנַהֲגוּ בְּסֵדֶר , אֲפִלּוּ אִם צָרִיךְ לְהִצְטַעֵר מְאֹד עַל מַעֲשֵׂיהֶם הַלֹּא-טוֹבִים, הֵם חֵלֶק מֵעַם יִשְׂרָאֵל. הֵם גַּם יְכוֹלִים עוֹד לַחְזֹר בַּתְּשׁוּבָה.

עֲמָלֵק הָרָשָׁע - הוּא רָצָה כְּאִלּוּ "לְהַפְרִיד" אַתְּ עַם יִשְׂרָאֵל מֵה', כְּאִלּוּ הֵם לֹא בָּנִים שֶׁלּוֹ כָּל הַזְּמַן. גַּם לְהַפְרִיד אוֹתָם אֶחָד מֵהַשֵּׁנִי, לְהַתְקִיף אֶת הַחַלָּשִׁים, אוּלַי הָאֲחֵרִים לֹא יִלְחֲמוּ בִּשְׁבִילָם...

אֲבָל עַם יִשְׂרָאֵל זֶה הָעָם שֶׁל ה', כֻּלָּם. וּמֹשֶׁה אָמַר לִיהוֹשֻׁעַ שֶׁיִּלָּחֵם בַּעֲמָלֵק. מֹשֶׁה הָיָה עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה. כְּשֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל אֶת יָדָיו מוּרָמוֹת לְמַעְלָה - נִזְכְּרוּ שֶׁהֵם הָעָם שֶׁל ה', קִבְּלוּ כֹּחַ, הִתְחַזְּקוּ וְנִצְּחוּ אֶת עֲמָלֵק.

בִּתְחִלַּת פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, פָּרָשַׁת תְּצַוֶּה , אוֹמֵר ה' לְמֹשֶׁה, שֶׁיְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהָבִיא שֶׁמֶן זַיִת נָקִי כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בִּשְׁבִיל הָאוֹר שֶׁל נֵר הַתָּמִיד, שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת בְּאֹהֶל מוֹעֵד וְלִדְלֹק כָּל הַזְּמַן.

אֶת הַשֶּׁמֶן מְבִיאִים אֲנָשִׁים מִכָּל עַם יִשְׂרָאֵל. זֶה מַרְאֶה שֶׁכֻּלָּם קְשׁוּרִים בַּלֵּב שֶׁלָּהֶם לַמִּשְׁכָּן, מַרְגִּישִׁים כַּמָּה זֶה חָשׁוּב.

חֲכָמִים אוֹמְרִים, שֶׁנֵּר הַתָּמִיד זוֹ עֵדוּת לְכָל הָעוֹלָם שֶׁהַשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה בְּיִשְׂרָאֵל, שה' תָּמִיד נִמְצָא עִם עַם יִשְׂרָאֵל, מַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם.

אָז הִנֵּה, בִּגְלַל שַׁעַם יִשְׂרָאֵל זוֹכְרִים שֶׁהֵם בְּיַחַד הָעָם שֶׁל ה', וּקְשׁוּרִים לַמִּשְׁכָּן, הוּא כְּמוֹ הַ"לֵב" שֶׁלָּהֶם, שֶׁשָּׁם בְּיִחוּד רוֹאִים אֶת הַהַשְׁגָּחָה שֶׁל ה' עֲלֵיהֶם - אָז בֶּאֱמֶת נֵר הַתָּמִיד דּוֹלֵק שָׁם תָּמִיד, בְּנֵס, אֲפִלּוּ אַחֲרֵי שֶׁהַשֶּׁמֶן שֶׁבּוֹ נִגְמַר, וּמַזְכִּיר לְכֻלָּם שֶׁהַטּוֹב שֶׁל ה', כְּאִלּוּ הָאוֹר שֶׁלּוֹ, נִמְצָא אִתָּנוּ תָּמִיד. עִם כֻּלָּנוּ יַחַד, וְעוֹזֵר לָנוּ וּמְשַׂמֵּחַ אוֹתָנוּ.

כָּךְ גַּם הָיָה בְּפוּרִים, כְּשֶׁנִּקְהַלְנוּ - נֶאֱסַפְנוּ - בְּיַחַד לְהִתְפַּלֵּל לַה' וּלְהִלָּחֵם בְּאוֹיְבֵינוּ, ה' עָזַר לָנוּ, הָפַךְ אֶת הַכֹּל לְטוֹבָה, וְנִצַּחְנוּ אוֹתָם.

גַּם כְּשֶׁאֲנַחְנוּ נוֹתְנִים כָּל שָׁנָה מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים בְּפוּרִים, אֲנַחְנוּ זוֹכְרִים אֶת זֶה: כֻּלָּנוּ אוֹהֲבִים אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי, מְשַׂמְּחִים אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי, דּוֹאֲגִים גַּם לָעֲנִיִּים שֶׁיִּשְׂמְחוּ כְּמוֹ כֻּלָּם. כְּשֶׁאֲנַחְנוּ כָּכָה, זוֹכְרִים שֶׁכֻּלָּנוּ בְּיַחַד הָעָם שֶׁל ה', וְזֶה הָעִקָּר, לֹא כָּל אֶחָד חוֹשֵׁב שֶׁהוּא הֲכִי חָשׁוּב בִּגְלַל עַצְמוֹ בִּלְבַד, אָז גַּם ה' כְּאִלּוּ זוֹכֵר בִּמְיֻחָד שֶׁאֲנַחְנוּ בָּנָיו - וְעוֹשֶׂה לָנוּ נִסִּים.

כָּךְ מְנַצְּחִים אֶת עֲמָלֵק: הוּא רוֹצֶה לְהַפְרִיד אוֹתָנוּ מה', לְהַפְרִיד אוֹתָנוּ אֶחָד מֵהַשֵּׁנִי -

וַאֲנַחְנוּ, בְּדִיּוּק הַהֶפֶךְ: אֲנַחְנוּ זוֹכְרִים שֶׁאֲנַחְנוּ בְּיַחַד עַם אֶחָד, הָעָם שֶׁל ה'. מְבִיאִים בְּיַחַד שֶׁמֶן לַמִּשְׁכָּן (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, "תְּצַוֶּה") וַה' מֵאִיר לָנוּ. שְׂמֵחִים בְּיַחַד בְּפוּרִים, בַּהַצָּלָה שֶׁל ה' אֶת כֻּלָּנוּ - וַה' עוֹזֵר לָנוּ לְהַמְשִׁיךְ לְנַצֵּחַ אֶת עֲמָלֵק.

יְלָדִים חֲמוּדִים,

אֶפְשָׁר לִלְמֹד מִזֶּה מַשֶּׁהוּ גַּם לְהִתְנַהֲגוּת בֵּין יְלָדִים.

לִפְעָמִים יֵשׁ מִישֶׁהוּ שֶׁהוּא מִתְנַהֵג לֹא בְּדִיּוּק כָּמוֹנִי. לִפְעָמִים מִישֶׁהוּ לֹא מַצְלִיחַ כָּל כָּךְ בְּאֵיזֶה דָּבָר. אוּלַי הוּא נִרְאֶה לִי קְצָת "מְשֻׁנֵּה". אֲנַחְנוּ לֹא נוֹהֲגִים, חָלִילָה , כְּמוֹ עֲמָלֵק, שְׁ"זִנֵּב אֶת הַנֶּחְשָׁלִים". אֲנַחְנוּ זוֹכְרִים שֶׁכֻּלָּם בָּנִים שֶׁל ה'. וְגַם מִי שֶׁמַּשֶּׁהוּ אֶצְלוֹ לֹא מוֹצֵא חֵן בְּעֵינַי, מֻתָּר לוֹ לִהְיוֹת אַחֶרֶת מִמֶּנִּי. בְּכָל אֶחָד יֵשׁ טוּב מְיֻחָד. כְּאִלּוּ "צֶבַע" מִשֶּׁלּוֹ. מֵהַרְבֵּה צְבָעִים בְּיַחַד - יֵשׁ תְּמוּנָה יָפָה. זוֹ הַ"תְּמוּנָה" שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל.

כַּמּוּבָן, זֶה לֹא אוֹמֵר שֶׁלֹּא צָרִיךְ לְהָעִיר עַל הִתְנַהֲגוּת לֹא טוֹבָה, לִפְעָמִים לַיֶּלֶד וְלַפְּעָמִים לְמִישֶׁהוּ מְבֻגָּר יוֹתֵר שֶׁיַּעֲזֹר. אֲבָל זֶה אוֹמֵר שֶׁגַּם מִי שֶׁהוּא אַחֶרֶת מִמֶּנִּי - הוּא בֵּן שֶׁל ה', מֵעַם יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ לוֹ סִכּוּי, וְיֵשׁ בּוֹ מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד טוֹב מִשֶּׁלּוֹ.